האם הבנקים בישראל בדרך לכבוש את תעשיית הקריפטו?
עד לאחרונה נדמה היה כי הבנקים בישראל אינם מעוניינים להיכנס לתעשיית הקריפטו וכי ייקח זמן רב עד שיעשו כן. מעבר לכך, רבים העלו ביקורת כנגד הבנקים על כך שהם מערימים קשיים, לכאורה, על הכנסת כספים שמקורם במטבעות קריפטו למערכת הבנקאית.
ישראלים המעוניינים לקנות ולמכור מטבעות דיגיטליים דרך גוף ישראלי יכולים היום לעשות זאת באמצעות מספר גופים המציעים שירותי קניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים, אשר הינם בעלי רישיון נותן שירותים פיננסיים מטעם רשות שוק ההון, מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע”ו-2016.
ביום 29.10.2022 הצהיר בנק לאומי כי גם הוא מעוניין להציע שירותים אלו ללקוחותיו והודיע כי קיבל אישור מנגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים לעשות כן, ובכך היה לבנק הישראלי הראשון שהצהיר על כוונותיו להיכנס לתעשיית הנכסים הדיגיטליים ולהתחיל להציע ללקוחותיו שירות שכולל קניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים.
כתגובה להודעת הבנק, הוגשה לבית המשפט עתירה ע”י ביטס אוף גולד בע”מ, חברה העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים, וע”י איגוד הביטקוין הישראלי (“העותרים”) כנגד נגיד בנק ישראל, בנק ישראל ובנק לאומי. בעתירה ביקשו העותרים לפסוק כי בנק לאומי אינו רשאי להציע שירות זה ללקוחותיו, וכי לבנק ישראל ולפיקוח על הבנקים אין סמכות לאשר סוג פעילות כזה.
ביום 10 באוקטובר, 2023, בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ נתן את פסק דינו בעתירה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה- האם מוסמכים הבנקים בישראל ליתן שירותים אלו מכוח סעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981 (“החוק”) – מכוח הרשאה כללית להעניק שירותים בנקאים.
לעמדת העותרים, שירותים בנקאיים במטבעות דיגיטליים אינם נכללים תחת הרשימה הסגורה של העיסוקים המותרים לתאגידים בנקאיים לפי סעיף 10 לחוק, ולכן אינם מותרים לבנקאים בישראל, וכי בנק ישראל לא הוסמך לתת אישור לתאגידים בנקאיים לעסוק בעיסוק זה. בית המשפט דחה את העתירה וסבר כי בהתאם ללשון החוק ותכליתו, יש לפרש את הפעולות המותרות לבנקים לפי סעיף 10(7) ככוללות גם הרשאה לפעול בתחום של רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים עבור אחרים.
מדברי ההסבר לחוק עולה כי חוק הבנקאות נועד להגדיר באופן פונקציונלי את הפעילות המותרת לבנקים, באופן שיתאים לצרכים השוטפים והעדכניים של המערכת הבנקאית. בית המשפט ציין (כב’ השופטת ברק ארז) כי הסעיף, “שכולל אמנם רשימה סגורה, נועד לתת מסגרת “נושמת” לפעילויות שמטבע הדברים משקפות את הפרקטיקות הכלכליות המתפתחות, ובכלל זה בתחום הטכנולוגי.
נדמה על כן כי פרשנות מצמצמת של סעיף 10 חוטאת למטרתו, בהתחשב בכך שלאורך השנים מאז חקיקתו חלו שינויים בתחומי הפעילות הפיננסית, כך שנוספו לה מוצרים ושירותים שונים.
דומה כי הבחנה זו, העומדת ביסוד החקיקה, מלמדת שכוונת המחוקק הייתה לכלול נכסים מן הסוג של המטבעות הדיגיטליים בתוך תחומי פעילותם של הבנקים, בהיותם נכס מהתחום הפיננסי”.
בית המשפט אמנם אינו דן בסוגית סיווג נכסים דיגיטליים כנייר ערך, נכס או מטבע, אך פוסק כי המונח “נכסים אחרים” שבחוק האמור רחב דיו כדי לכלול גם נכסים דיגיטליים.
בפסיקה זו מוביל בית המשפט גישה פרשנית מתפתחת, כזו שמאפשרת לתת מענה לכלים פיננסיים העושים שימוש בטכנולוגיות חדשניות תחת חקיקה קיימת. גישה זו מתיישבת עם גישות של רגולטורים ובתי משפט במדינות שונות בעולם, לרבות ארה”ב ומדינות אירופאיות, השואפות להכליל מטבעות דיגיטליים בחקיקה פיננסית קיימת בהתאם לסיווגם, ולהיות “אדישים” לטכנולוגיה שבבסיסם.
למרות שאין ספק שמטבעות דיגיטליים ראויים לחקיקה ורגולציה ספציפית, יש דברים רבים שניתן להשאיל מחקיקה ורגולציה פיננסית מסורתית ויש להניח שנראה גם בעתיד פרשנות שמכלילה מכשירים פיננסיים שבבסיסם מטבעות דיגיטליים בתוך חקיקה ורגולציה קיימת מהתעשייה המסורתית.
משרדנו מספק ייעוץ משפטי בכל תחומי העסקאות וכן ליווי משפטי כולל עבור תאגידים ויחידים, לרבות בנושאים שהוזכרו לעיל. אנו עומדים לשירותכם וממליצים לכם להתייעץ עימנו בכל מקרה לגופו. אנו מאחלים לכם וליקיריכם ימים בטוחים ושקטים עד כמה שניתן.
