מתעסקים ב-NFT? כך לא תסתבכו עם רשות ני”ע האמריקאית
רגולטורים מכל העולם מגלים מעורבות בתחום הבלוקצ’יין, ובתוך כך גם ב-NFT, כשרשות ניירות ערך האמריקאית מגלה דומיננטיות יתרה בשאיפה לקבל את המנדט על פיקוח התעשייה כולה | עוד מוקדם לדבר על ודאות, אבל כבר אפשר לזהות מגמות בולטות שכדאי לשים לב אליהן לפני שמתכננים פרויקט בתחום.
אחרי תקופה ארוכה של ספק – NFT על הכוונת של רשות ניירות ערך האמריקאית: באחרונה פורסם כי רשות ני”ע האמריקאית (SEC) פתחה בחקירה נגד חברת Yuga Labs בניסיון לענות על השאלה אם חלק מפריטי NFT שהחברה מציעה הם בעצם Securities (ניירות ערך).
זה איתות דרמטי של הרשות לשוק ולתעשייה, שתקופה ארוכה נהנתה מהספק, כי אינה מוחרגת מחוקי ניירות ערך וכי NFTs בעלי מאפיינים מסוימים יידרשו בכל החובות הרלוונטיות להצעת ניירות ערך בארה”ב.
NFT, או non-fungible token – הוא מטבע קריפטוגרפי ייחודי המייצג בעלות על דבר מסוים; יכול שתהיה זו בעלות על פריט פיזי או על אובייקט דיגיטלי כמו יצירת אומנות, כרטיס בייסבול, כרטיס מועדון אקסקלוסיבי וכיוצא בזאת. אותו ייצוג חד-ערכי (non-fungible) מתועד בחוזה חכם על גבי רשת הבלוקצ’יין, ובאמצעותה אפשר להעביר את הבעלות בין משתמשים שונים ללא צורך בגורמים מתווכים, ותוך מעקב רציף ומאובטח של כל פעילות מסחרית המבוצעת בנכס.
באופן די מתבקש, קהילת האומנים הייתה הראשונה לזהות את ההזדמנות לחתום בחוזה חכם את הבעלות על יצירותיהם ובכך ליהנות מתמלוגים גם ממכירות משניות. השימוש בטכנולוגיה צמח והשתכלל תוך זמן קצר יחסית וכיום אפשר למצוא פרויקטים רבים בתחומים מגוונים שעושים בה שימוש, החל מתעשיית Retail (חברות כמו ספוטיפיי, גוצ’י ונייק) וכן בתחום הגיימינג ובענף פריטי האספנות.
כמו בכל תעשייה חדשה, ובטח בתעשייה המושתתת על טכנולוגיה שמשתנה ומתפתחת בקצב מהיר, הוודאות המשפטית והרגולטורית איננה אבסולוטית. הרגולטורים מתקשים לעמוד בקצב הצמיחה והשינויים הרבים, ונדרש זמן לייצר סט של חוקים ועקרונות מאוזנים ורלוונטיים שמצד אחד יגנו על הציבור ומן הצד השני לא יפגעו בהתפתחות הטכנולוגיה. בשנה האחרונה אנחנו עדים למעורבות הולכת וגוברת של רגולטורים מכל העולם בתעשיית הבלוקצ’יין, בניסיונות לפקח ולייצר ודאות רגולטורית. בארה”ב רשות ני”ע מראה דומיננטיות בשאיפה לקבל את המנדט לפקח על התעשייה כולה.
אף שבהחלט מוקדם לדבר על ודאות, כבר אפשר לזהות מגמות בולטות ואת הנקודות הרגישות שעליהן מומלץ לשים את הדגש כשמתכננים פרויקטים בתחומי הבלוקצ׳יין ו-NFT. הראשונה היא שיווק. לדרך שבה החברה משווקת את המוצר או השירות שלה יש משקל רב על הציפייה של הלקוח לתשואה או הטבה עתידית. לרגולטורים האמריקאים יש רגישות גדולה לאמירות השיווקיות של החברה ובעלי התפקידים בה, עד כדי כך שאלה מספיקות כדי לסווג את המוצר או השירות כנייר ערך.
מה חשוב לעשות בתחום הזה כדי להימנע מהגדרת נייר ערך? צריך לשווק את המוצר או את השירות ללא הבטחה לתשואה (לא בגין תנאי שוק ולא בין מאמצי פיתוח עתידיים של החברה), גם אם מדובר ב-Utility token (מטבע קריפטוגרפי שמטרתו להקנות גישה לשירותים מסוימים או להטבות מסוימות- כדוגמת חברות במועדון). יש להבהיר כי השימושים של המטבע אינם רלוונטיים מחוץ לאקוסיסטם שיצרה החברה, ובכך מכירתו הלאה אינה מבטיחה תשואה כלשהי.
המגמה השנייה היא גילוי. זו הבטן הרכה של הרגולטורים ועליה מושתת עקרון הגנת הצרכן. ככל שהגילוי ללקוח רחב ומפורט יותר, כך הסיכון של החברה, באופן תיאורטי, יורד. חשוב להבהיר ללקוח בדרך ברורה ומונגשת מה בדיוק הוא מקבל (רישיון לשימוש ב-NFT או בעלות של ממש), מה השימושים של המטבע, מהם הסיכונים שאליהם הוא חשוף מעצם רכישת השירות או המוצר (פיננסיים, רגולטוריים, הונאות וכו’).
המגמה האחרונה היא רישוי מתאים. לארה”ב רגולציה מפותחת מאוד בעולמות Money transmitters (בדרך כלל מדובר בגוף מתווך בהעברות כספים או נכסים). אם המוצר נכלל תחת ההגדרה זו (הדבר משתנה בין מדינה למדינה בארה”ב ויש גם הגדרה ברמה הפדרלית), המשמעות היא כפיפות לחובות שונות, החל מרישיונות ברמת המדינות ועד לרישום פדרלי ברשות איסור הלבנת הון האמריקאית (איסור הלבנת הון היא אולי הרגולציה המפותחת ביותר בעולמות הבלוקצ’יין היום). לכן, קריטי לחברה להבין מהשלבים הראשונים מה המוצר שלה, מה הדרך שהטוקן עובר על גבי הבלוקצ’יין וכתוצאה מכך מה החברה נדרשת לקיים ברמת הרגולציה. התנהלות נכונה תחסוך הרבה מפח נפש בהמשך.
הפוטנציאל של התחום הוא אדיר, וככל שנקדים לשלב בארכיטקטורה של המוצר מבנה רגולטורי ומשפטי נכון כך נקטין סיכונים ונוכל להתבסס עם מוצר שאפשר לגדול ולצמוח איתו, ללא חשש מתמיד מהסתבכות עם הרגולטורים הפיננסים השונים.
עו”ד גל ארד כהן היא מומחית לרגולציה פיננסית, אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי.
הכתבה פורסמה באתר דה מרקר.
