ביום 5.8.2024 אושר בכנסת, בקריאה אחרונה, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. מדובר בתיקון מקיף לחוק שיכנס לתוקף שנה לאחר יום פרסומו ברשומות (למעט מספר הסדרים שכניסתם לתוקף תהא מאוחרת יותר).
חוק הגנת הפרטיות הוא החוק המרכזי שמטפל בהגנת הפרטיות במידע. תחולתו רחבה ורוחבית ומשליכה על הכל. הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. במהלך השנים תוקנו מכוחו תקנות שונות בעניינים שונים שהשלימו והוסיפו לו, אולם התיקון הנוכחי מביא עימו שינויים מהותיים.
התיקון נועד בעיקר להתאמת החוק למציאות הטכנולוגית של ימינו וכן להתאמה לחקיקה מתקדמת של הגנת הפרטיות במקומות שונים בעולם, בעיקר באירופה.
במהלך כארבעים שנים שחלפו ממועד תחיקת החוק ועד לימינו, העולם התקדם ל’עידן המידע’ ובעת האחרונה ל’עידן הבינה המלאכותית’. תקופה שמתאפיינת בשינויים טכנולוגיים מואצים, הן בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות והן במהירות אימוצן, כמו גם ביצירה ובעיבוד של מאסות עצומות של ‘מידע אישי’ ממוחשב.
דיני הגנת הפרטיות במידע מיועדים להגן על הפרטיות במידע אישי ממוחשב.
בין השינויים שהתיקון לחוק מביא עימו:
• עדכון הגדרות, לרבות הגדרות יסוד ובעלי תפקידים רלוונטיים, בקשר עם עיבוד מידע אישי.
◦ כך למשל המנוח ‘מידע אישי’ זכה להגדרה ברורה בחוק.
◦ כך למשל, ‘בעל מאגר מידע’ יהפוך להיות ‘בעל שליטה במאגר מידע’.
◦ כך למשל, ברירת המחדל לזהות ‘מנהל מאגר מידע’ בגופים פרטיים תשתנה מהמנהל הכללי לבעל השליטה במאגר
• הטלת חובה למינוי ‘ממונה הגנת פרטיות’ במקרים מסוימים.
◦ כך למשל גופים ציבוריים יהיו חייבים במינוי ממונה הגנת הפרטיות.
• צמצום החובה לרישום מאגרי מידע (תוך הותרת החובות בקשר עם ניהולם).
• הסדרת הטיפול במאגרים רשומים, שהחל מכניסת התיקון לתוקף לא תחול לגביהם חובת רישום.
• הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות.
• ‘העלאת המחיר’ של אי ציות לחוק, הן במישור הפלילי, הן במישור האזרחי והן במישור המנהלי.
כמעט כל גוף ציבורי או פרטי עשוי להיות מושפע מהתיקון, כשמידת ההשפעה תלויה במהות הגוף, ובהיקפי ומטרות פעילויות עיבוד המידע שלו. ההשפעה אינה תחומה רק לבעלי מאגרי המידע (שהחל מעוד שנה יקראו בעלי שליטה במאגר מידע), התיקון גם צפוי להשפיע על מי שמעבדים מידע עבור אחרים, קרי כל מי שמספקים שירותים, טכנולוגים או אחרים, שכרוכים בעיבוד מידע אישי.
את שנת הכניסה לתוקף מומלץ לנצל, לבחינה יסודית של הטיפול הקיים במידע אישי בכל ארגון. הן בזיהוי ובתיקון ליקויים ופערים והן בהיערכות לדין החדש.