לקוחות ועמיתים יקרים,

מטבע וירטואלי נחשב כ”נכס” מבחינה מיסויית (בהתאם לעמדת רשויות המס שפורסמה לפני כמה שנים), ולכן מכירת מטבעות וירטואליים יוצרת אירוע מס עבור המוכר. ברוב המקרים, ההכנסה ממכירת המטבע הוירטואלי תסווג כהכנסה הונית ותחוייב בהתאם במס רווח הון, ואולם באותם מקרים בהם הפעילות במטבעות וירטואליים עולה כדי “עסק” (בהתאם למבחנים שאומצו בדיני המס) – ההכנסה ממכירת המטבעות הוירטואליים תסווג כהכנסה פירותית ותמוסה בהתאם (מס הכנסה שולי או מס חברות, לפי העניין). מבחינת מע”מ, הכנסות ממכירת מטבעות וירטואליים בידי משקיע אשר פעילותו אינה בעלת מאפיינים עסקיים לא תחוב במע”מ, ואולם מי שפעילותו במטבעות נושא מאפיינים עסקיים יסווג ויירשם כ”מוסד כספי” לעניין החבות במע”מ וימוסה בהתאם.

בהמשך לפרסום העמדה הפרשנית הכללית בנושא מיסוי המטבעות הוירטואליים, רשות המיסים פרסמה בשנים האחרונות את עמדתה גם בקשר למספר סוגיות-משנה נוספות הקשורות בתחום, למשל בקשר למכירת NFT, הנפקת אסימונים דיגיטליים לציבור, אופן רישום תקבולים על שירותים המתקבלים במטבעות דיגיטליים, וכו’.

ואולם, פרסום העמדה של רשות המיסים לגבי חבות המס הנובעת מפעילות במטבעות וירטואליים לא פתר את הקשיים הפרקטיים השונים של מחזיקי המטבעות הוירטואליים בכל הנוגע לאחזקת המטבעות והפקדת ההכנסות הנובעות מהם, קשיים שמקורם בעיקר במערכת הבנקאית אשר מתקשה לנהל את הסיכונים בהקשר זה. ככלל, מערכת הבנקאות המסחרית בישראל מקשה ברוב המקרים על קליטת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים וכן בשל החשש שאלו קשורים להלבנת הון או למימון טרור. אי היכולת להפקיד את תמורת מכירת המטבעות בחשבון הבנק של המוכר מקשה או מסכלת, כמובן, גם את יכולתו של המוכר לשלם את חבות המס לרשויות המס, שכן תשלום המס אמור להתבצע מחשבון בנק ישראלי.

קושי פרקטי זה הוביל להגשת מספר תביעות לבתי משפט בנושאים אלו, שבמסגרתן הועלתה בין היתר לדיון המורכבות הכרוכה בתשלום מס הכנסה בגין רווחים ממטבעות וירטואליים בחו”ל שכן לא ניתן להעביר את כספי תמורת המכר לישראל.

במסגרת אחת התביעות, רשות המיסים הגישה לבית המשפט המחוזי לאחרונה את טיוטת “נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר” (מטבעות וירטואליים). יוער, כי הנוהל הזה טרם פורסם פורמאלית ע”י רשות המיסים, וכי הוא צפוי לחול בשלב הראשון בתקופה שהחל מ- 1.1.2024 למשך 6 חודשים. מטרת הנוהל הינה להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת וגביית כספי המיסים הנובעים מפעילות של יחידים במטבעות וירטואליים לחשבון הבנק של רשות המיסים. נוהל זה חל ככל שהוכח לרשות המיסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל (לפחות בנק אחד) סירבה לפתוח חשבון או לקבל את הכספים שמקורם במטבעות וירטואליים.

הנוהל כולל הוראות טכניות ומהותית מגוונות, ואולם בקצרה נסכם כי הנישום נדרש לפנות לפקיד השומה שבו מתנהל תיק המס שלו וליתן גילוי מלא לגבי פעילותו במטבעות וירטואליים, הכנסתו החייבת והמס המגיע, ובעקבות כך פקיד השומה יקבע את חבות המס החלה על אותה הכנסה (במסגרת הסכמה או שלא בהסכמה). במסגרת הליך השומה, המוכר נדרש גם למסור פרטים שונים ולוותר על סודיות (באופן שהרשות תוכל להעביר פרטיו לרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל ובנק ישראל) וכן לתת הצהרות ולמסור אסמכתאות שונות כגון בקשר למקור הכספים ששימשו לרכישת המטבעות הוירטואליים, לתנועות שבוצעו במטבעות הוירטואליים, אישור ניהול חשבון לגבי החשבון ממנו ישולמו כספי המס, וכו’.

חשוב להדגיש, כי הנוהל החדש אינו פותר את נושא החשיפה הפלילית בשל אי דיווח, קרי הוא אינו מחליף את הצורך ביישום הליך גילוי מרצון לגבי הכנסות היחיד.

יישום הנוהל יאפשר למוכר המטבעות לשלם את חבות המס גם בדרך של העברת כספים מחשבון בנק זר (לרבות חשבון של זירת קריפטו, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר המתנהל בבנק זר, ובלבד שהוא מפוקח בחו”ל ואינו נמצא במדינת סיכון) לחשבון הבנק של רשות המיסים (ההעברה תיעשה בשקלים בלבד) וכך למעשה לעקוף את המערכת הבנקאית הישראלית.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה בנושא ומאחלים לכם וליקיריכם ימים בטוחים ושקטים. משרדנו מציע ייעוץ וליווי משפטי כולל של תאגידים ויחידים בקשר לכל היבט הנוגע לרכישת, אחזקת, הנפקת ומכירת מטבעות וירטואליים.

לייעוץ בתחום הרגולטורי והעסקי ניתן לפנות לעוה”ד גל ארד-כהן, שותפה במחלקת ההייטק בתחום הבלוקצ’יין והנכסים הדיגיטליים, ולגבי ייעוץ בתחום המס ניתן לפנות לעו”ד אופיר קפלן, שותף במחלקת מיסים.