לקוחות ועמיתים יקרים,

כחלק מהעדכונים הנשלחים אליכם מעת לעת, להלן עדכונים בעניין שבנדון.

יובהר, כי כל האמור בחוזר זה הינו מידע כללי, אשר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

1. כפי שעדכנו, במהלך חודש ספטמבר 2023 חתם שר העבודה על צו הרחבה להגדלת שיעור דמי ההבראה במגזר הפרטי מ-378 ₪ ל-418 ₪ ליום הבראה. בצו נכתב כי הוא יחול למפרע מחודש יולי 2023.

2. לשון הצו, ובפרט תחולתו למפרע, עוררו מחלוקות רבות בקרב העוסקים בתחום (עורכי דין, חשבי שכר, וכיו”ב) בדבר פרשנותו הנכונה של הצו, ועלו שתי פרשנויות אפשריות:

2.1 הראשונה, לפיה מלוא דמי ההבראה עבור שנת 2023 (לצורך העניין – דמי ההבראה המשולמים בחודש יולי 2023 עבור התקופה יולי 2022 עד יוני 2023), אמורים להיות מחושבים לפי התעריף החדש. במקרה כזה בעקבות הצו, יש לשלם הפרש בגובה 40 ₪ (בין 378 ₪ ל-418 ₪)  עבור כל יום הבראה ששולם לעובד בחודש יולי 2023 (ואילך);

2.2 השנייה, לפיה רק את דמי ההבראה עבור חודש יולי 2023 יש לחשב לפי התעריף החדש, כך שדמי ההבראה לחודשים יולי 2022 עד יוני 2023 יחושבו לפי תעריף של 378 ₪, והפרש יחסי ישולם רק עבור חודש יולי 2023 (ואילך במקרה בו דמי ההבראה עבור השנה הקודמת שולמו בחודשים העוקבים).  

3. בעקבות פניות שהגיעו למשרד העבודה, ביום 29.10.2023 פורסם גילוי דעת, שמטרתו להבהיר את עמדת הממונה הראשית על יחסי העבודה, שהיא גם על דעת הצדדים להסכם הקיבוצי (נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים הכללית החדשה), בהתייחס ליישום הוראות צו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש.

4. עמדת משרד העבודה בגילוי הדעת, מאמצת את הפרשנות הראשונה. זאת, בעיקר, על בסיס העמדה כי תשלום דמי הבראה מתבצע עבור “שנת ההבראה החולפת”, שהם 12 חודשים רצופים שקדמו למועד עדכון מחיר יום ההבראה. לפי גילוי הדעת, מועד עדכון דמי ההבראה (מאז 1998) נכנס לתוקף החל מה-1 ליולי של אותה שנת עדכון, בסמוך לעדכון התעריף ליום הבראה, על בסיס מדד המחירים לצרכן המפורסם בחודש מאי לאותה שנה.

5. על-כן, עמדת משרד העבודה היא כי מעסיק ששילם דמי הבראה עבור שנת 2023, לפי התעריף הקודם, חייב לשלם לעובדיו הפרשים בשיעור של 40 ₪ ליום הבראה, במכפלת מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד. זאת, ללא קשר לשאלה אם תשלום דמי ההבראה נעשה בתשלום אחד, בכמה תשלומים, או כחלק מהתשלום החודשי.

6. כאמור, מדובר ב”גילוי דעת”, ולא בפסיקה מחייבת. בגילוי הדעת אף מצוין במפורש כי טרם ניתנה פסיקה של בית הדין לעבודה בעניין זה.

עם זאת, יש להניח כי עמדת הממונה הראשית על יחסי עבודה, כרגולטור, תהווה כלי לפרשנות צו ההרחבה, ככל שהסוגייה תגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, בפרט שעל-פי האמור בגילוי הדעת, הכתוב שם הוא גם על דעת הצדדים להסכם הקיבוצי.