ניהול המשאב האנושי – היערכות משפטית בשעת משבר וחוסר ודאות

מאת: עו”ד ירון לסטרל, שותף במחלקת דיני עבודה, ש. הורוביץ ושות’

דירקטורים נכבדים,

 בימים אלה מגיעות הנהלות החברות לדירקטוריונים על מנת לאשר תקציבים ותוכניות עבודה לשנה הבאה. השנה, בשל המצב הבטחוני (ובחלק מהענפים במשק גם בשל מיתון שהחל עוד קודם לכן) חוסר-הוודאות גדול במיוחד וכך גם האחריות בקביעת תוכניות ותקציבים שמרניים וזהירים מצד אחד ומספיק גמישים מצד שני.

ניהול המשאב האנושי הוא תמיד אחד האתגרים הגדולים בכל חברה. בימים אלו האתגר קשה במיוחד. מעסיקים נדרשים להתמודד עם אתגרים כמו עובדים רבים המשרתים במילואים, עובדים בחל”ת, עובדים המנועים מלהגיע לעבודה (בין שפונו ממקום מגוריהם ובין מסיבות אחרות), השפעות המצב הבטחוני על הפעילות העסקית והמחזור (והצורך בעובדים), חוסר ודאות לגבי היקף הפיצוי שינתן בידי המדינה וכיו”ב.

על מנת לממש בצורה מיטבית את חובתו לפקח על הנהלת החברה וגם לקבוע אסטרטגיה ומדיניות, נדרש הדירקטוריון לידע ומידע אודות האילוצים והשינויים המתקיימים בימים אלה בקשר להעסקת עובדים.

בסביבה המשפטית הותקנו בשבועות ובחודשים האחרונים שורה של הוראות שעה ותיקוני חוק זמניים – היתרי העסקה בשעות נוספות בכלל המשק ובתחומים מסוימים (שמירה, הובלה), שינוי תנאי הזכאות לדמי אבטלה בחל”ת, פיצויי למעסיקים בגין הוצאות שכר (בתלות גם במיקום המפעל וגם, בחלק מהמקרים, במקום המגורים של העובד) וכיו”ב.

למרבה הצער, נראה כי המדינה (בכובעה כמחוקק ובכובעה כרשות מבצעת) אינה פועלת די הצורך על מנת להקל על המעסיקים ולייצר ודאות במשק.

כך למשל – ביום 9 בנובמבר 2023 חוקק “חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ד-2023“. חוק זה מסדיר שני נושאים עיקריים – קבלת פיצוי לעסקים מהמדינה והקלות על הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (לצד נושאים נוספים).

בהיבט ההוצאה לחופשה ללא תשלום, חוק התוכנית הכלכלית כלל תיקון זמני בחוק הביטוח הלאומי, אשר שיפר את תנאיהם של עובדים היוצאים לחל”ת:

-התיקון מאפשר לקבל דמי אבטלה גם אם החל”ת נמשך 14 ימים בלבד (ולא 30 כפי נוסח החוק המקורי);

-מסיר את הדרישה למצות את ימי החופשה לפני שנוצרת זכאות לדמי אבטלה;

-מבטל את תקופת האכשרה לדמי אבטלה, כך שניתן לקבל דמי אבטלה כבר בגין יום החל”ת הראשון;

-מקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה כך שבמקום שהעובד יידרש לעבוד 12 מתוך 18 החודשים הקודמים, מספיק שיעבוד 6 חודשים מתוך 18;

-מקל על מי שהיה מובטל או הוצא לחל”ת בתקופת מגפת הקורונה (ב-4 השנים האחרונות ומיצה את ימי הזכאות שלו), כך שבתקופה הקובעת הוא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה למרות זאת.

-קובע שסכומים שהעובד קיבל מהביטוח הלאומי עקב המלחמה לא ייגרעו מזכותו לדמי אבטלה.

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, החל מ-7 באוקטובר ועד סוף חודש נובמבר, קרוב ל-115,000 אזרחים ביקשו דמי אבטלה לאחר הוצאתם לחל”ת שלא מרצונם. פילוח הנתונים מלמד כי לאחר פרוץ המלחמה, מרבית המעסיקים המתינו למחוקק על מנת שיבהיר את חוסר הוודאות. כשלושה רבעים מהעובדים שהוצאו לחל”ת בעקבות המלחמה, הוצאו לחל”ת בחודש נובמבר, לאחר תיקון החוק.

אלא ש”התקופה הקובעת” כפי שהוגדרה בחוק התוכנית הכלכלית, היא מיום 7 באוקטובר ועד יום 30 בנובמבר. החוק מאפשר אמנם לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את התקופה הקובעת עד סוף שנת 2023 אלא שבמקום להיערך מראש להארכת התקופה הקובעת או להודיע מראש כי אין כוונה להאריכה, בחלוף התקופה הקובעת לא הודיעה המדינה דבר ובכך תרמה לחוסר הוודאות ממנו סובל המשק.

רק ב-3 בדצמבר, הודיע שר האוצר על כוונה להאריך את התקופה הקובעת. ואולם, נכון ליום 12 בדצמבר עדיין לא התקבלו כל האישורים הדרושים להארכה ועל-כן, המוסד לביטוח לאומי הודיע כי עדיין לא פתח את מערכות המחשב להגשת תביעות לדמי אבטלה בגין חודש דצמבר.

סביר להניח כי הדברים יסתדרו בסופו של דבר ואולם, כאילו לא די בחוסר הוודאות העסקית הנובע מהמצב הבטחוני, הרי החלטות (או הימנעות מקבלת החלטות) מצד הממשלה והכנסת תורמות אף הן לחוסר הוודאות ולחוסר היציבות במשק. בלית ברירה, על המעסיקים להמשיך לפעול ולקבל החלטות בתנאי חוסר ודאות.

בכל מקרה, חשוב לזכור, שהמלחמה וחוסר הוודאות העסקית הנלווה לה, אינם פוטרים את המעסיקים מלפעול בהתאם לדין. כך למשל, גם בעת מלחמה יש צורך בעריכת שימוע לפני הוצאה לחל”ת, פיטורים או הפחתת שכר; ממשיך להתקיים צורך לנהל הידברות ולפעול בשקיפות מול ארגוני עובדים במקומות עבודה מאורגנים; ממשיכות להתקיים ההגנות מכוח חוק עבודת נשים; הגנות על משרתי מילואים; החוקים למניעת אפליה וכיו”ב.

בנוסף, בתקופת המלחמה חלים דיני הגנה מיוחדים – כך למשל, תיקון שנערך לאחרונה בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס”ו-2006 מרחיב את ההגנה מפני פיטורים הניתנת לעובדים אשר נבצר מהם לעבוד או להגיע לעבודה עקב הוראות חוק ההתגוננות האזרחית בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשל היעדרות הנובעת מן הצורך להשגיח על ילדיהם עקב הפסקת פעילותם של המוסדות החינוכיים, מחמת הוראות פיקוד העורף. התיקון לחוק מרחיב כאמור (באופן זמני אך למפרע, מ-7 באוקטובר) את ההגנה מפני פיטורים גם לאוכלוסיות הבאות:

  1. עובד שהתפנה ממקום מגוריו, אשר נמצא ביישוב מבין רשימת הישובים המנויה בתוספת לחוק (ישובים בצפון הארץ ובדרומה);

2.עובד שהוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

3.עובד שהוא הורה או בן זוג של חטוף או נעדר;

4.עובד שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר.

5.עובד שנעדר לצורך השגחה על ילדו, עקב סגירת מוסדות החינוך, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך;

6.עובד שנעדר לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל בסדיר או במילואים, שוטר, סוהר, עובד בשב”כ או במוסד, עובד ארגוני וגופי ההצלה, עובד שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני, עובד ברשות מקומית.

לאור שינוי החקיקה התכופים, פרסום הוראות שעה ותיקוני חוק זמניים (חלקם בתחולה למפרע) כמו גם החלטות של רשות המיסים והחלטות ממשלה על מתווי הפיצוי השונים, על המעסיקים לוודא כל העת כי הם מעודכנים עד תום בהוראות הדין.

על הדירקטוריון מוטלת חובה לוודא כי הנהלת החברה מעודכנת בהוראות הדינים המשתנים באופן תכוף ופועלת על מנת להפיק את המיטב ולהתמודד בצורה נכונה עם הוראות הדינים והחלטות הממשלה.