תחום המשפט הפך למטרה טובה עבור ספקי טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת, כבר היום אפשר למצוא עו”ד רבים שעושים שימוש בצ’אטבוטי בינה מלאכותית.
“Gen AI זה כלי, וכדאי שתסתגל אליו, אחרת אתה תהפוך לדינוזאור”, כך אומר עו”ד מומחה לקניין רוחני
תארו לעצמכם שהייתם נתקלים במודעה שכזו: “בינה מלאכותית לעורכי דין! בואו ללמוד להשתמש ב-AI, בואו תראו איך תוך שניות אפשר לקבל תוצר עבודה של ארבעה עורכי דין שעבדו שבוע שלם, בואו להכפיל פי עשרה את כמות התיקים שאתם מייצגים בו-בזמן ואת היכולת שלכם להרוויח הרבה יותר שכר טרחה”.
אתם ממשיכים הלאה וקוראים על היכולות הפנטסטיות של ה-AI, למשל כתיבה אוטומטית של חוזים “מטורפים”, מציאת הבדלים בין הסכמים, חשיפת בעיות ומלכודות משפטיות, הוספת מנגנונים משפטיים שמשרתים את הלקוח שלכם, דירוג החוזק של טענה מסוימת, אפילו ניבוי פסק הדין של שופט מסוים. וכל זה אורך שניות, במקום שעות של עבודה. העתיד קורץ לעורכי הדין.
אז זהו, שזה לא העתיד, זה ההווה. מודעות מסוג זה מציפות את הרשתות החברתיות ממש בימים אלה, מטרגטות כל עורך דין שהן מוצאות, מבטיחות יכולות שכבר עכשיו עולות על כל דמיון. וגם מזהירות: “ברור שעו”ד שלא יידע לעבוד בצורה מקצועית עם AI, תוך שנתיים לא ישרוד כעו”ד. להתקדם או להיעלם? עכשיו זה עדיין בידיים שלך”. מצמרר ממש. במיוחד אם אתם עורכי דין.
AI אינה פתרון קסם
בינה מלאכותית לעורכי דין, זה הדיבור החם עכשיו. כולם רוצים AI, וכל מי שעוסק ב-AI רוצה למכור לעורכי דין.
יש קורסים לשימוש ב-AI לעורכי דין, יש מוצרי AI שפותחו במיוחד עבור עורכי דין, יש גם כמה סטארטאפים ישראליים
בעניין. כל משרד עורכי דין שמכבד את כעצמו בוחן איך נכנסים לעידן הבינה המלאכותית ומתי. העניין הוא, שזה בכלל
לא פשוט והבעיה העיקרית אינה הבעיה הטכנולוגית.
באמת קשה להתמודד עם הפיתוי להשתמש בכלי AI שכותב את הטקסטים בשבילך. אתה מציין מה נושא המסמך, והוא
יוצר עבורך 50 מילים, 500 מילים, 5,000 מילים, רק תגיד. ברוב המקרים זה טקסט קולח, מנוסח היטב, וגם באופן
מפתיע עוסק בנושא. תלמידי תיכון גילו את זה, סטודנטים באוניברסיטאות גילו את זה, גם עורכי דין גילו את זה. בזמן
שנדרש לכתוב ידנית כתב טענות אחד עבור לקוח אפשר לייצר חמישה כתבי טענות לחמישה לקוחות שונים.
הבעיות מתחילות כשקוראים את הטקסט. לפעמים הוא מצויין, כאילו כתב אותו עורך דין מקצועי. לפעמים הוא קצת
מתיש, חוזר על עצמו, לא אומר כלום בעצם. ולפעמים – כמה עורכי דין גילו את זה למרבה מבוכתם – הוא ממציא
עובדות, מצטט פסיקות שלא נפסקו, טוען טענות לא נכונות. זו הסיבה שהממסד המשפטי בכל העולם מתמודד עם
ההתלבטות: האם לאפשר לעורכי דין להשתמש בבינה מלאכותית בעבודתם.
עו”ד בארי שינדלר הוא עורך דין אמריקאי, יו”ר משותף של קבוצת הפטנטים וחדשנות בפירמת עורכי הדין הבינלאומית
Greenberg Traurig שמתמחה ברישום פטנטים והגנת IP. הוא חי ונושם טכנולוגיה ומרצה על אסטרטגיית פטנטים
באקדמיה ובתעשייה ובאחרונה על שימוש בבינה מלאכותית על ידי עורכי דין. לא מזמן הוא הגיע להרצות גם בישראל וזו
היתה הזדמנות לשיחה איתו.
מה בעצם אתה אומר לעורכי דין? הם למדו הרבה שנים, התמחו הרבה שנים, קראו אלפי מסמכים, מאמרים ופסקי
דין ועכשיו לא צריך את כל זה? כי הבינה המלאכותית עושה את העבודה במקומם?
“אני מזכיר את צ’רלס דארווין שאמר – לא החזק שורד אלא זה שהסתגל שורד. אם החזק היה שורד, אז הדינוזאורים היו
עדיין כאן. אז עכשיו זו הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) – זה משהו שצריך להסתגל אליו. אני כמו מטיף בעניין הזה,
לכל מי שרק מעוניין להקשיב. GenAI זה כלי, וכדאי שתסתגל אליו, אחרת אתה תהפוך לדינוזאור”.
ההבטחה שגלומה בבינה המלאכותית נראית אכן עצומה. כך למשל ChatGPT עבר בהצלחה מבחנים של בית הספר
למשפטים של אוניברסיטת מינסוטה. חברת DoNotPay האמריקאית פיתחה צ’אטבוט משפטי שהצליח להפחית
תעריפי מנוי שנתיים וקנסות עבור לקוחותיה פשוט באמצעות התדיינות רהוטה עם נציגי שירות, אבל את עיקר הפרסום
רכשה כשסייעה ללקוח להגן על עצמו בבית המשפט תוך כדי שבוט לוחש לו משפטי מפתח ותקדימים משפטיים דרך
אוזניה אלחוטית.
הבעיה מתחילה כשהצ’אטבוט טועה ומטעה. למשל המקרה של עורך הדין מניו יורק שתבע את חברת התעופה
הקולומביאנית Avianca בעזרת תקדימים משפטיים מצוינים אך לא נכונים. התוצאה הייתה קנס של 5,000 דולר על
בזיון בית המשפט. או עו”ד מייקל כהן, שהיה פרקליטו של הנשיא לשעבר טראמפ: הוא השתמש ב-AI כדי להגיש בקשה
לקיצור עונשו בהתבסס על שלושה מקרים משפטיים שהיו המצאה מוחלטת.
התופעה הזו, של המצאת עובדות על ידי AI, מוכרת כ”הזיות”, והיא אחת הבעיות הגדולות מבחינתם של עורכי דין. יש
חברות שטוענות שפתרו את הבעיה אבל מחקר של אוניברסיטת סטנפורד שבדק כלי AI של ארבע חברות כאלה מצא
שכל תשובה חמישית שלהם הייתה הזיה מוחלטות.
זה מה שקרה לזמר הראפ פראס מישל (הפוג’יז). הוא הורשע בפרשת שחיתות ולאחר מכן תבע את עורך דינו וטען כי
התבסס על בינה מלאכותית, שייחסה לו שירים שלא כתב או ביצע (כולל שיר מוכר של הראפר פאף דידי), וכמו כן נכשלה
בזיהוי החולשות בתיק התביעה נגדו וכך הביאה להרשעתו.
כבוד ה-AI
עו”ד ד”ר אייל ברוק, מנהל תחום Ai במשרד ש הורוביץ ושות׳, הוא מומחה לקניין רוחני וגם מוזיקאי בעצמו, זכור לרבים
כקלידן של להקת “שפיות זמנית” והלהיט שלה משנת 1990 – “הקיץ האחרון”. מאז הוא למד משפטים, השלים
דוקטורט על בינה מלאכותית ומוזיקה, התמחה בזכויות יוצרים בתעשיית הבידור וגם בבינה מלאכותית. “זה סיפור מעניין
מאוד”, הוא אומר, “עורכי הדין השקיעו בחברת סטארט-אפ, והם רצו בעצם לעשות שימוש ולפרסם את הכלי הזה. בית
המשפט עוד לא הגיע עדיין להחלטה בנושא, אבל זה עומד להיות באמת תקדים מעניין”.
יכול להיות שצריך לעצור רגע את המרוץ להכנסת AI לעבודת עורכי הדין?
“יש בעיה של מה שנקרא ‘משפטיזציה’ – יותר ויותר תחומים בעצם הופכים למושאים של ליטיגציה והרבה יותר שחקנים
מגיעים לבתי המשפט. בהיבט הטכנולוגי הדברים האלה נעשים הרבה יותר קלים ולכן יש פה סיבה, גם מבחינת בית
המשפט, לאמץ טכנולוגיות כדי לייעל את המערכת. אבל אליה וקוץ בה כי בתי המשפט זה הם גוף שמרני. אז האם נגיע
למצב שנצטרך להגיד ‘כבוד המחשב’? כנראה שעוד רחוק היום. יש חשיבות לגורם האנושי, בעיקר במקרים משמעותיים
כמו עונשי מאסר. אבל בדברים טכניים כמו קנסות ותביעות קטנות המערכת נכנסת ומסייעת”.
שינדלר אומר ש-AI הוא כלי שימושי מאוד בהרבה מצבים, למשל כשחברה בוחנת רכישה של חברה אחרת ולשם כך
מבקשת לדעת מהם הפטנטים שרשמה המועמדת לרכישה, כמה יעלה לפתח מוצר סביבם, כמה הם יהיו חזקים בבית
המשפט מול פטנטים של המתחרים. כל זה אומר מאות שעות עבודה של עורכי דין בבחינת הפטנטים, הטכנולוגיה,
התקדימים המשפטיים. כלי בינה מלאכותית עושה את זה בדקות. אבל שינדלר חוזר ומדגיש – זה רק כלי. בסוף יצטרכו
בנאדם כדי לקבל את ההחלטות.
משרדי עורכי דין רבים נמצאים בתהליך של שילוב AI בעבודתם. עו”ד נטע שקד שטדלר, שותפה במשרד גורניצקי
ושות’, מובילה את תחום הבינה המלאכותית במשרד. “בארה”ב אתה יכול לבדוק לגבי שופט מסוים מה הסיכוי שהוא
יפסוק בדך מסוימת, בארץ זה עוד לא שם”, היא אומרת, “אנחנו כמשרד היינו שותפים בכל מיני מיזמים שותפים
לניסויים. אבל בגלל העברית שהיא עדיין חסם אפשר להגיד שזה כמעט ולא קיים”.
אז אתם משתמשים ב-AI בעבודתכם?
“אנחנו בעולם המסחרי ולכן משתמשים באנגלית, ויש כאן כלים טובים. אין עדיין מערכות שיודעות לכתוב הסכמים בצורה
טובה, אבן הן יכולות לעזור לך לכתוב מכתבים, תוכניות עבודה. יש ניסוי של מערכת לבדיקת נאותות כשבאים לקנות
חברה: הן עוברות על מסות של חומרים ומציפות בעיות”.
ברוק אומר שהיכולת של AI לקרוא הררי חומר ולשלוף בעיות היא אחד התחומים האטרקטיביים כיום: “אני בהחלט
רואה את זה בעתיד הנראה לעין, שהיכולת של המחשב לבור את המוץ מהבר, ואפילו ליצור את הנרטיב, את ההקשר,
זה בהחלט דבר שיכול לקרות”.
אז אתם כבר משתמשים בכלי AI כאלה?
“המחלקה שאני הקמתי במשרד היא מחלקה חלוצית, שאמורה לטפל גם בדברים האלה מתוך הבנה של החשיבות, של
המהפכה הזאת. זו באמת מהפכה דרמטית, והיא כבר חודרת ומשנה, ממש עושה טרנספורמציה, אבל בה בעת
מערערת את אבני היסוד של העולם המשפטי. בכירי המשפטנים בעולם כרגע דנים בזה ואין עוד תשובות ברורות לגבי
הרבה מהדברים”.
“אם נתת לנגר כלי חשמלי, לא החלפת אותו, רק הפכת אותו לנגר יעיל יותר”
יש מדינות בעולם שכבר הפנימו את העובדה ש-AI עומד להיות חלק מעולם המשפט. בריטניה פרסמה הנחיות לשופטים
בעניין שימוש ב-AI והשופטים גם עוברים שם הדרכה מסודרת בעניין. בארה”ב פרסמו ועדות אתיקה ולשכות עורכי דין
מסמכי מדיניות בעניין AI, חלק מהמדינות מחייבות עורכי דין ליידע את הלקוח לפני שימוש ב-AI ובניו אורלינס נאסר על
עורכי דין להשתמש ב-AI והם נדרשים להצהיר שלא עשו שימוש ב-AI בעת הגשת המסמכים.
בישראל, ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה גילוי דעת בנושא שימוש ב-AI על ידי עורכי דין, שבין
השאר דורש מעורכי הדין את מהימנות המידע שמציג ה-AI, להימנע מהזנת מידע אישי או מסחרי למערכות ה-AI וגם
לקבל הסכמה בכתב של הלקוח לפני שימוש במידע אישי שלו ב-AI. הנהלת בתי המשפט עוד לא הביעה את עמדתה.
דווקא פרקליטות המדינה מקדימה את מערכת המשפט כשהיא החלה לבחון כלי AI שמסייע בקביעת טיעון לעונש
בתיקים פליליים. כלי נוסף שנמצא בפיתוח נועד לנבא סיכויי הצלחה בתיק.
בארי שינדלר הוא חבר בוועדה לאתיקה של בית המשפט העליון של ניו ג’רזי, שבוחנת את הדרכים לשלב AI בעבודת
עורכי הדין והשופטים. לדבריו הוועדה החליטה לאפשר לעורכי הדין להשתמש ב-AI, בתנאי שהדבר יוצהר במפורש:
“הנהלת בתי המשפט החליטה שלא צריך לשנות את החובה הקיימת של עורכי דין שהם עומדים מאחורי הטקסט, הם
חותמים שהם בדקו ואישרו. החלטנו שאנחנו לא צריכים לשנות את זה ואני חושב שלשם הרבה בתי משפט הולכים
היום”.
לדברי שינדלר בבתי המשפט מודאגים שהקלות בה יכול כל אדם להגיש תביעה לבית המשפט באמצעות AI תביא
להצפה של המערכת מאלפי תביעות נוספות, שהמערכת לא מסוגלת לטפל בהן.
אבל בסך הכל זה דבר טוב, שיש גישה לבית המשפט גם למי שלא יכול לשלם לעורך דין?
“כל מקצוע עריכת הדין נבנה על ההנחה שכל אחד זכאי לקבל את יומו בבית המשפט. ועד כה זה לא היה מדויק כי צריך
לשלם כסף לעורך דין כדי לעשות זאת. לכן מדברים על זה שבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) היא כלי של דמוקרטיזציה,
ואני מאמין שזה יהיה שינוי ענק ואנשים יוכלו לגשת לבית משפט יותר מאני פעם בעבר. אבל מערכת בתי המשפט,
הגופים הרגולטוריים, משרדי הממשלה – הם לא ערוכים לטפל בכמות כזו וזה אחד הדברים שאנחנו דנים עליו”.
האם מקצוע עריכת הדין יהיה אחד הראשונים שיוחלפו על ידי הבינה המלאכותית?
“תראה, אם נתת לנגר כלי חשמלי, לא החלפת את הנגר, רק הפכת אותו לנגר יעיל יותר. אותו דבר עם עורכי הדין. עם
כל הדמוקרטיזציה שה-AI מביאה, עדיין אתה תזדקק לעורך דין. כמות הלקוחות תהיה גדולה יותר, אבל הם יוכלו להגיע
ל-85% מהתוצר הסופי ואז עורך הדין ימשיך לעבוד על זה. אבל בהחלט, בעוד עשר שנים מהיום, אולי כולנו נוחלף”.
הכתבה פורסמה ב Ynet
