,לקוחות ועמיתים יקרים
כחלק מהעדכונים הנשלחים אליכם מעת לעת, להלן עדכונים בעניין שבנדון.
יובהר, כי כל האמור בחוזר זה הינו מידע כללי, אשר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
- ביום 20.8.2024 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עת”צ (ארצי) 48841-06-18 חיים כהן – איי.די.איי. חברה לביטוח בע”מ), במסגרתו התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת הביטוח איי.די.איי, בגין הדרישה להכליל עמלות מכירה בגדר השכר לצורך חישוב ותשלום גמול שעות נוספות.
- פסק הדין קובע קביעות משמעותיות בסוגיה המתבררת בבתי הדין לעבודה, בהליכים שונים ובערכאות שונות, מזה שנים רבות, בלא הכרעה. לקביעות אלו משמעות רבה בכל הנוגע לחישוב השכר של עובדי מכירות, המקבלים לצד שכרם תגמול בעד היקף ושווי המכירות שביצעו, וקביעותיו עשויות להגדיל משמעותית את עלויות ההעסקה.
- לצד האמור לעיל, יש להביא בחשבון כי פסק הדין עוסק בסוג מסוים של עמלות (עמלות המחושבות כסכום “פיקס” עבור ביצוע מספר מסוים של מכירות או מכירות בהיקף מסוים), ונמנע מלהכריע בדבר סוג אחר (נפוץ) של עמלות – עמלות המחושבות לפי אחוז מסכום המכירה. על הסוג השני של העמלות קיים הליך תלוי ועומד בבית הדין האזורי לעבודה, אשר המתין למתן פסק הדין בפרשת איי.די.איי, וסביר להניח כי יינתן בו פסק דין בקרוב.
להלן נסקור את עיקרי פסק הדין
- פסק הדין של בית הדין הארצי, ניתן במסגרת ערעור שהגישו שני עובדים לשעבר של חברת איי.די.איי חברה לביטוח בע”מ, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, בהליך של בקשת אישור תובענה כייצוגית (הליך ייצוגי מצריך, לפני דיון בתובענה לגופה, הליך משפטי מקדים וייעודי שנועד בעיקר לדון בשאלה האם קיימת למי שיזם את ההליך עילת תביעה הראויה להתברר כייצוגית).
- עילת התביעה: העובדים שיזמו את ההליך הועסקו במוקד מכירות טלפוני בחברה ומכרו פוליסות ללקוחות. שכרם הורכב משכר מינימום ועמלות מכירה. עמלות המכירה שולמו על יסוד מספר הפוליסות שמכרו העובדים ושוויין. העמלות לא הובאו בערך שכר השעה כאשר שולמו לעובדים תשלומים עבור שעות נוספות, ועל כך הוגשה תובענה ייצוגית, ובקשה לאישורה כייצוגית.
- בית הדין האזורי דחה בשלב בקשת האישור את טענות העובדים, בפרט בהתבסס על כך שהוראות החוק הרלוונטי – חוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע את הזכאות לתשלום בעד שעות נוספות – מחייב להביא בחישוב השכר הקובע לשעות נוספות, תוספות נלוות המהוות חלק מ”השכר הרגיל”. היות שעמלות משולמות בגין הליך מכירה, מורכב לרוב, שלא ניתן לקשור אותו לשעה מסוימת (נדרשות מספר שיחות עם לקוח; לא ניתן לקבוע מתי מסתיימת המכירה; לעיתים מספר עובדים מתחלפים ביניהם בהליך מכירה), נקבע כי עמלה אינה מהווה חלק מהשכר הרגיל. נוכח האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נדחתה ועל כך הוגש ערעור.
- נציין להשלמת התמונה העובדתית, כי בשנים האחרונות עובדי מכירות של חברות אחרות העלו טענות דומות. בהליך מוביל ומפורסם אחר, עובדים של חברת קסטרו נקטו בהליך של בקשת אישור בנסיבות דומות. טענתם התקבלה על-ידי בית הדין האזורי, אך נדחתה על-ידי בית הדין הארצי, שסבר באותה העת, מבלי להכריע בסוגיה לגופה, שהעניין אינו מתאים להתברר בהליך ייצוגי עקב המורכבות. עתירה שהוגשה לבג”ץ התקבלה לפני כשנתיים. בית המשפט העליון קבע כי היה מקום להכריע באופן קונקרטי בסוגיה, וכי לא ניתן היה לדחות את בקשת האישור אך בשל המורכבות. העניין חזר לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בפרשת קסטרו, אשר נדרש כעת לעניין במסגרת הכרעה בתובענה הייצוגית לגופה, והמתין כאמור לפסק הדין בפרשת איי.די.איי.
- בית הדין הארצי לעבודה בפסק דינו בפרשת איי.די.איי קיבל את הערעור, ובכך, אישר לדון בעילת הכללת העמלות כחלק מערך שכר השעה, במסגרת של תובענה ייצוגית.
- בדעת הרוב של כב’ השופטת דוידוב מוטולה, נקבע כי לצורך הגדרת המונח “שכר רגיל” שבחוק שעות עבודה ומנוחה, יש לקחת בחשבון את כל רכיבי השכר המהווים חלק מהשכר עצמו, ומהווים תמורה עבור עבודתו הרגילה של העובד, ועל-כן “שכרם הרגיל” של עובדי המכירות בחברת איי.די.איי. כולל גם את רכיב העמלות המהווה חלק בלתי נפרד מעבודתם הרגילה. לגישת בית הדין, קביעה הפוכה תוביל לכך שגמול השעות הנוספות יחושב וישולם לפי כמחצית משכרם הרגיל של העובדים, בניגוד לתכלית החוק.
- במענה לקושי הקיים, לאתר את נקודת הזמן בה בוצעה העסקה, נקבע כי שיקול זה, כשלעצמו, אינו שולל מעובד שחל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה, והוא מבצע עבודה בשעות החורגות ממכסת השעות של יום או שבוע עבודה לפי החוק, את זכאותו לגמול שעות נוספות. כך סברה גם כב’ השופטת גליקסמן, שהצטרפה לפסק דינה של כב’ השופטת דוידוב מוטולה. גם בפסק דינה צוין כי הקשיים ביישום, אינם יכולים לשלול את מימוש תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה.
- לעניין הקושי הנגזר מכך, לחשב את השכר השעתי (שכן לא ניתן לקבוע בוודאות האם המכירה המזכה בעמלה שולמה בעד עבודה בשעות רגילות או נוספות), הציע בית הדין הארצי, כדוגמא, שתי חלופות:
* סכימת סך העמלות ששולמו בחודש הרלוונטי וחלוקתו למספר שעות העבודה באותו החודש (רגילות ונוספות). התוצאה המתקבלת תהא התוספת לערך שעת העבודה הרגילה בגין העמלות, אותה יש לכפול ב-25% ו-50%.
* אפשרות נוספות היא לבצע חישוב יחסי, שיביא בחשבון לצורך הגמול רק עמלות שבוצעו בשעות העבודה הרגילות (באמצעות היחס שבין מספר השעות הרגילות למכלול השעות שבוצעו באותו החודש והכפלתו בסך העמלות).
- חלופות אלה הובאו לצורך המחשת הדברים. נקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולראות אם מבחינה מהותית קמה זכאות לגמול שעות נוספות בגין העמלות על פי חוק, ואם כן – למצוא את הדרך הנכונה ליישום החוק.
- יצוין כי כב’ השופטת גליקסמן, שהצטרפה כאמור לעמדתה של כב’ השופטת דוידוב מוטולה, בשינוי מעמדתה בפרשת קסטרו, הבהירה כי קיים שוני בתשתית העובדתית בין שני המקרים, שכן בעניין קסטרו העמלות ששולמו לעובד היו “שכר בחלק מהפדיון” (נגזרו כאחוז מן המכירה). כמו כן, בפרשת קסטרו, בית הדין הארצי נמנע מלהכריע בסוגיה לגופה, והתמקד בשאלת התאמתה למתכונת של תובענה ייצוגית.
- באשר למועד יישום העקרונות שנקבעו בפסק הדין (האם להחילם באופן צופה פני עתיד או למפרע), ובשים לכך שמדובר בהליך ייצוגי, ובסוגיות שטרם נקבעו עד היום, אשר עשויות להוביל לשינוי במודלים הקיימים, נקבע כי על בית הדין האזורי להכריע בכך בפסק הדין בתובענה הייצוגית לגופה.
סיכום ומסקנות
- על פניו, פסק דינו של בית הדין הארצי הוא פסק דין תקדימי, המהווה אבן דרך משמעותית בכל הנוגע להכללת העמלות בגמול השעות הנוספות. המסקנה מבחינת המעסיקים, היא כי חברות בתחום המכירות, עלולות להימצא בחשיפה משמעותית לתשלומים נוספים בגין גמול שעות נוספות לאותם עובדים, בפרט בעידן בו תובענות ייצוגיות מוגשות חדשות לבקרים בסוגיות דומות. לכל הפחות, נדרשת בחינה מחודשת של הסדרי התשלום ושל המודלים הקיימים לעובדים המקבלים תגמול בגין מכירות (יהיה כינויים אשר יהיה – “עמלה”; “בונוס”; “פרמיה” וכיו”ב).
- עם זאת, חשוב להבהיר כי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין.
- ראשית, נוכח העובדה שמדובר בהלכה תקדימית, לא מן הנמנע כי הסוגייה תגיע לפתחו של בג”ץ.
- שנית, ניכר כי פסק הדין נמנע מלקבוע עקרונות אחידים לכל סוגי העמלות, וכי פסק דינו מתמקד רק בסוג העמלות הרלוונטי להליך שם – עמלות שאינן נגזרות מהפדיון/ שווי העסקה. הבהרות לגבי סוגיות אלו יינתנו בהמשך כאשר יינתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בפרשת קסטרו (שאף הוא סביר להניח יגיע לערכאת ערעור).
- שלישית, טרם ניתנו עקרונות מנחים לעניין תחולת העקרונות – האם למפרע או במבט צופה פני עתיד.
- אנו מזמינים מעסיקים המעוניינים בכך להתייעץ עמנו, על מנת לבחון את מודל התשלום המתבצע אצלם, ובחינת הצורך בביצוע שינויים והתאמות, בשים לב לאמור לעיל.
משרדנו ממשיך לעמוד לרשותכם לשאלות או הבהרות נוספות, בעניין זה או בכלל.
