דחיית יישום הוראות משטר המס המינימלי המקומי לשנת 2026

משרד האוצר הודיע לאחרונה, כי הוחלט לדחות את מועד יישום הוראות משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT –Qualified Minimum Domestic Tax) לתחילת שנת 2026, וזאת במטרה לשמור על מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי לתעשיית ההייטק העולמית ומתוך כוונה לאפשר לחברות הרב לאומיות שמשטר זה צפוי לחול עליהן להיערך בהתאם.

משטר המס המינימלי המקומי צפוי לחול על תאגידים רב לאומיים שמחזור הפעילות הקבוצתי שלהם עולה על 750 מיליון אירו ומעלה. בהתאם להוראות משטר זה, המהווה נדבך נוסף ברפורמת המיסוי הבינלאומי של ארגון ה-OECD (Pillar 2), תאגידים רב לאומיים כאמור יתחייבו במס אפקטיבי מינימלי בשיעור של 15%, אשר יחול על כלל הרווחים האוניברסליים המופקים על ידם.

מטרתה העיקרית של תוכנית משטר המס המקומי המינימאלי היא לעצור את ה-“מרוץ לתחתית” אשר הולך ומתעצם בשנים האחרונות, במסגרתו מעניקות מדינות רבות הטבות מס מרחיקות לכת לתאגידים רב לאומיים, בעיקר בדרך של החלת שיעורי מס מופחתים, במטרה לעודד את אותם תאגידים להרחיב את הפעילות בשטחן.

בישראל, הוראות משטר המס המינימלי צפויות להשפיע בעיקר על תאגידים רב לאומיים המנהלים פעילות עסקית בישראל ונהנים משיעורי מס מופחתים מכח חוק עידוד השקעות הון, שכן כל יתר החברות מתחייבות במס חברות בשיעור אפקטיבי של 23%.

משיכת כספים מוקדמת מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת

ביום 4 באוגוסט 2024 אישרה הממשלה הקלת מיסוי זמנית, אשר נועדה לאפשר לשכירים ועצמאים למשוך כספים מקרנות ההשתלמות בשיעור מס מופחת, במקום שיעור מס שולי, וזאת אף אם טרם חלפה התקופה הנדרשת למשיכה. הקלה זו, הטעונה אישור של וועדת הכספים ומליאת הכנסת, צפויה לחול עד סוף שנת 2024.

היקף נכסי קרנות ההשתלמות בישראל כיום עומד על למעלה מ-370 מיליארד שקל. במצב החוקי הנוכחי, משיכת כספים שנצברו בקרן השתלמות פטורה ממס רק אם חלפו לפחות 6 שנים ממועד ההפקדה הראשונה, ולגבי אדם שהגיע לגיל פרישה – רק אם חלפו לפחות 3 שנים ממועד ההפקדה הראשונה. משיכה מוקדמת מהאמור מביאה לחיוב במס שולי בידי המושך, שעלול להגיע עד ל- 47% (לפני מס יסף). על פי הצעת החוק, במקום המס השולי, יחול על המשיכה שיעור מס מופחת בשיעור של 15% לכל היותר (ובמקרה של יחיד שהגיע לגיל הפרישה- 7.5%).

הטבה זמנית זו נועדה לאפשר לבעלי קרנות השתלמות בישראל לפדות את הקרנות המוחזקות על ידם לטובת כיסוי התחייבויות לבנקים ונותני אשראי, וזאת על רקע סביבת הריבית הגבוהה והמצב הכלכלי אליו נקלע המשק הישראלי בעקבות המלחמה המתמשכת. נראה כי הטבה זו, ככל שתאושר, תהיה אטרקטיבית במיוחד ביחס לקרנות השתלמות שזמן ההמתנה הנדרש לפירעונן במסלול הרגיל (בפטור ממס) הנו ארוך יחסית.

 

בית המשפט העליון הכריע- עמותה המבקשת לבנות שלא לשם קידום מטרותיה הציבוריות לא תהא זכאית ליהנות מפטור מהיטל השבחה 

לאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ר”מ 6513/21 בית אגודת ישראל בתל אביב נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב, במסגרתו דחה בית המשפט העליון את ערעורה של עמותת בית אגודת ישראל על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

בית אגודת ישראל הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרותיה, כמפורט בתקנונה הינן: “לקנות, לחכור, לשכור ולנהל, בתים ודירות, לצרכי פעולות דת, תרבות, חינוך, צדקה וחסד”. בבעלות העמותה נכס מקרקעין בתל אביב, שעליו ניצבו שני בניינים ישנים, אשר שימשו כישיבה תורנית במשך שנים רבות. בשנת 2015 קיבלה העמותה היתר בניה ביחס למקרקעין, שאפשר הקמת בניין מגורים בן 5 קומות. בחודש אפריל 2016 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב לעמותה שומת היטל השבחה בגובה של כשני מיליון ₪ בעקבות אישורן של מספר תוכניות משביחות שהוחלו על המקרקעין.

במסגרת הערעור טענה העמותה כי היא זכאית להנות מפטור מהיטל השבחה, בהתאם להוראות סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, שכן עובר למועד אישור התוכניות המשביחות שימשו המקרקעין לטובת קידום מטרותיה הציבוריות.

מנגד, עמדת הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב, אשר גובתה בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך על ידי היועצת המשפטית לממשלה, היתה כי בנסיבות בהן התוכנית המשביחה לא מאפשרת עוד את השימוש המזכה את העמותה בפטור מהיטל השבחה, לא יחול הפטור, וזאת בכפוף לכך שדרך מימוש הזכויות שבה בחר הנישום היא בהוצאת היתר בנייה. בתוך כך, בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט העליון נטען כי בנסיבות בהן מוסד ציבורי השתמש במקרקעין לטובת מטרות ציבוריות ערב אישורה של תוכנית משביחה יש להבחין בין ארבעה מצבי עולם אפשריים: האחד, כאשר התוכנית המשביחה מאפשרת את המשך השימוש הציבורי ומימוש הזכויות נעשה בדרך של הוצאת היתר בניה, כך שהפעילות הציבורית בהתאם למטרות שבסעיף הפטור ממשיכה להתקיים; השני, כאשר התכנית המשביחה מאפשרת את המשך השימוש הציבורי ומימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר, כאשר התמורה תשמש להגשמת אחת מן המטרות הציבוריות של העמותה; השלישי, כאשר התכנית המשביחה לא מאפשרת את המשך השימוש הציבורי, ומימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר, כך שהתמורה תשמש לטובת מי מהמטרות הציבוריות הקבועות בסעיף; והרביעי, כאשר התכנית המשביחה לא מאפשרת את המשך השימוש הציבורי ומימוש הזכויות נעשה בדרך של הוצאת היתר בניה, כך שהשימוש שייעשה במקרקעין לא תואם את המטרות הציבוריות של העמותה (אף אם התמורה משימוש זה תיועד למטרות העמותה). לשיטת היועצת המשפטית לממשלה, בעוד שבשלושת המצבים הראשונים יחול הפטור מהיטל השבחה במצב הרביעי, הוא המצב בענייננו, לא יחול הפטור.

ביהמ”ש העליון דחה את טענותיה של העמותה, תוך שהוא מאמץ את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בעניין זה. נפסק, כי העמותה איננה זכאית לפטור מתשלום היטל השבחה, שכן בנסיבות שבהן התוכנית המשביחה לא מאפשרת עוד את השימוש המזכה בפטור מהיטל השבחה לא יחול פטור מהיטל השבחה, וזאת בכפוף לכך שדרך מימוש הזכויות שבה בחר הנישום היא בהוצאת היתר בנייה ולא בדרך של מכירת המקרקעין.

 

הרחבת הטבות מס הרכישה המוקנות לעולים חדשים  

ביום 12 באוגוסט 2024 פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), (תיקון), התשפ”ד-2024, במסגרתן הורחבו הטבות מס הרכישה המוקנות לעולים חדשים.

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל”ה-1974, בנוסחן ערב התיקון האמור, הקנו לעולים חדשים הקלות שונות במס רכישה. בתוך כך, תקנה 12 לתקנות קבעה שיעורי מס רכישה מופחתים לעולים חדשים, וזאת ביחס לרכישת זכות במקרקעין במהלך השנה שקדמה למועד עלייתם ארצה ועד לתום שבע השנים שלאחר מכן (“תקופת ההטבות”).

במהלך דיונים שהתקיימו בוועדת הכספים בכנסת בעת האחרונה התברר כי במרבית המקרים לא היה בכוחה של הוראה זו כדי להביא להפחתת נטל מס הרכישה האפקטיבי המוטל על העולים, וכי בפועל מעטים מהם ביקשו ליהנות ממנה.

לפיכך, במסגרת התיקון תוקנה תקנה 12, כך שתחול אך ורק על רכישת בית עסק (לרבות משק חקלאי). בנוסף, במסגרת התיקון נוספה תקנה 12א לתקנות, הקובעת כי רכישת דירה מגורים יחידה בידי עולה חדש במהלך התקופה הקובעת תתחייב בשיעורי מס רכישה מוטבים כדלקמן (ובלבד ששווי הדירה הנרכשת לא עולה על 20,183,565 ₪):

 – על חלק השווי שעד 1,978,745 ₪ לא ישולם מס רכישה כלל;

– על חלק השווי העולה על 1,978,745 ₪ ועד 6,055,070 ₪ ישולם מס רכישה בשיעור 0.5%;

– על חלק השווי העולה על 6,055,070 ₪ ישולם מס רכישה בהתאם למדרגות החלות על רכישת דירה יחידה בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין.

*המבזק נועד להקנות לנמעניו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית.