בית המשפט המחוזי בירושלים קבע ביום 11 במאי 2026 כי צו הארכת הפטנט הישראלי על אליקוויס® (Eliquis®) פקע, לאחר שפטנט הייחוס בבריטניה בוטל. בכך נדחה ערעורה של בריסטול-מאיירס סקוויב, ונקבע כי הדרך לכניסת אפיקסבן גנרי לשוק הישראלי נפתחה. פסק הדין מחדד כי לצורך דיני הארכת פטנטים בישראל, אין חשיבות מכרעת לשאלה אם הפטנט במדינת הייחוס הסתיים בפקיעה טבעית או בביטול משפטי. המשמעות המעשית היא חיזוק הקשר בין מצב ההגנה הפטנטית במדינת הייחוס לבין משך ההגנה בישראל. להכרעה צפויה להיות השפעה רחבה על אסטרטגיות מסחריות ומשפטיות של חברות מקור ויצרניות גנריות כאחד.
ההכרעה בעניין אליקוויס® מסמנת נקודת מבחן חשובה באופן שבו ישראל מאזנת בין הגנה על האינטרס של התעשייה הגנרית המקומית ושל הציבור הרחב, לבין האינטרס הבינלאומי של תעשיית הפארמה. מעבר לתוצאה הקונקרטית בתיק, פסק הדין מספק איתות ברור לשחקנים בענף באשר לאופן שבו יפורשו בעתיד מנגנוני הארכת תוקף של פטנטים. עבור חברות הפעילות בשוק הישראלי, מדובר בהחלטה שעשויה להשפיע על תזמון השקה, ניהול סיכונים משפטי והיערכות לתחרות. על רקע זה, ראוי לבחון לעומק את הנימוקים שנקבעו ואת ההשלכות המעשיות הנובעות מהם.
טל בנד, רן פוגל ויאיר זיו ייצגו את חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואת התאחדות התעשיינים בישראל בהליכים אלה.