מבזק המס של ש. הורוביץ לחודש אוגוסט 2026 מביא ארבעה עדכונים מרכזיים: נייר עמדה מקצועי המבהיר את אפשרויות פריסת ההכנסה בתגמול הוני לעובדים ונותני שירותים; פסק דין תקדימי בעניין רכישת NSO המחדד את גבולות תכנון המס המותר לצד רסן על הטלת קנסות; הבהרה חדשה של רשות המסים בנוגע למימוש הפטור ממס לעולים חדשים ותושבים חוזרים בזמן אמת; ונייר עמדה מקצועי בנושא מיסוי מקרקעין הדן בדחיית יום המכירה ב"עסקאות נטו".
תגמול לעובדים ויועצים באמצעות הענקת מניות או אופציות הנו מנגנון שכיח מאוד בנוף הישראלי. כך, למשל, בענף ההייטק, הענקת תגמול הוני כאמור מהווה במקרים רבים חלק אינטגרלי מתנאי השכר היסודיים של העובדים או נותני השירותים.
במועד מימוש המניות או האופציות, נהוג לראות באירוע המס הנובע מהמימוש כאירוע נקודתי ומיידי, אשר חל במלואו באותה שנת מס. אלא שמנגנוני הפריסה הקבועים בהוראות פקודת מס הכנסה מאפשרים, בנסיבות מסוימות, לפרוס את ההכנסה הנובעת מהמימוש על פני מספר שנים, באופן שעשוי להקטין את חבות המס האפקטיבית.
לאחרונה פרסמה רשות המיסים את נייר עמדה מקצועי 08/2026, שכותרתו "פריסת הכנסה בתגמול הוני לעובדים". בלב נייר העמדה ניצבת הבחנה חשובה בין שני סוגי הקצאות של מניות ואופציות. באשר להקצאות המבוצעות בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה במסלול ההוני, רשות המסים מבהירה כי ניתן להחיל על רכיב ההטבה במסלול ההוני את עקרונות הפריסה הקבועים בסעיף 91(ה) לפקודה. במקרים אלו מדובר בפריסה טכנית, עד ארבע שנות מס לאחור, אשר השפעתה מתמצה בעיקר בהפחתת שיעורי המס וניצול נקודות זיכוי, בעוד שהיא אינה משתרעת על פטורים אישיים או על קיזוזים משנים קודמות.
התמונה שונה כאשר מדובר באופציות שהוקצו ליועצים או לבעלי שליטה לפי סעיף 3(ט) לפקודה. רשות המסים מדגישה כי במקרים אלו ניתן לבצע פריסה רחבה יותר, עד שש שנות מס, כאשר המס יחושב כאיל ההכנסה התקבלה בחלקים שווים בכל אחת משנות הפריסה. כאן, אין מדובר רק בהקלה טכנית אלא בפריסה מהותית, הנסמכת על הוראתו הספציפית של סעיף 3(ט)(2) לפקודה. בנסיבות המתאימות, פריסה זו עשויה לאפשר להביא בחשבון גם פטורים אישיים וקיזוזים שעמדו לנישום בשנות הפריסה.
בעולם שבו תגמול הוני כבר מזמן חדל להיות תוספת אקזוטית והפך לרכיב שגרתי בחבילות תגמול רבות, אפשרות פריסת חבות המס הנובעת מהמימוש הנה חלק בלתי נפרד מערכה הכלכלי של ההטבה וכדאי לבחון את השלכותיה. בתוך כך, עבור חברות, עובדים, נושאי משרה ויועצים, נייר העמדה משמש תזכורת מועילה לאפשרותם להקטין, לעתים באופן ניכר, את חבות המס הנובעת מהמימוש.
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא, אשר עסק במבנה רכישה שעיצבה קרן ההשקעות הזרה פרנסיסקו פרטנרס לצורך רכישת חברת הסייבר ההתקפית הישראלית NSO.
במסגרת הרכישה, תחילה סיכמה OSY, חברה תושבת לוקסמבורג המוחזקת בידי קרן ההשקעות הזרה, מול NSO על רכישת מניותיה. כאשר יום לפני השלמת העסקה, רכשה OSY את מניות קיו סייבר, חברת מדף ישראלית. ועם ביצוע העסקה, רכשה OSY את מניות NSO בנאמנות עבור קיו סייבר, באמצעות כספיה שלה, כאשר במקביל קיו סייבר רשמה בספריה הלוואות מ-OSY בשל כספי הרכישה. בהמשך, מניות NSO הועברו לקיו סייבר, וזו פרעה את ההלוואות ל-OSY מתוך כספים שקיבלה כהלוואות וכדיבידנד פטור ממס (בשל היותה חברת אם ישראלית) מ-NSO. פקיד השומה טען כי מבנה זה ורצף הפעולות נועד לאפשר את הוצאת רווחי NSO לחו"ל במסווה של החזר הלוואה, ובכך לעקוף את מתווה המיסוי הדו-שלבי בישראל החל על חלוקת דיבידנד לחברה זרה. בית המשפט קיבל עמדה זו וקבע כי מדובר בעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה.
פסק הדין מחדד כי גם כאשר רכישה ממונפת היא מהלך עסקי מקובל, אין בכך די. השאלה המרכזית היא האם היה טעם מסחרי מהותי ויסודי לביצוע העסקה דווקא במבנה שנבחר, ולא רק יתרון מס. במקרה זה, בית המשפט ייחס משקל לכך שהמערערת לא הציגה ראיות מספקות מזמן אמת, לא הביאה עדים מרכזיים מטעם הקרן הזרה, ולא ביססה באופן משכנע את הטעמים העסקיים הנטענים למבנה ההחזקה. בנסיבות אלה נקבע כי לא נסתרה עמדת פקיד השומה שלפיה המבנה נועד בעיקר להשגת חיסכון מס.
לצד זאת, פסק הדין כולל קביעה חשובה לעניין הטלת קנס בשל אי-ניכוי מס במקור. אף שבית המשפט דחה את הערעור וקבע כי מדובר בעסקה מלאכותית, הוא ביטל את הקנס שהוטל על המערערת. בית המשפט הבהיר כי קנס עונשי מסוג זה אינו צריך להיות תוצאה אוטומטית של דחיית עמדת הנישום, וכי בנסיבות העניין לא היה מדובר בהתנהלות מרמתית או כוזבת המצדיקה הטלת קנס.
לפסק הדין חשיבות בשני מישורים. בהיבט המהותי, הוא מחדד כי מקום שבו נבחר מבנה החזקה ומימון מורכב, אין די בהצבעה כללית על היגיון עסקי או על פרקטיקה מקובלת, אלא יש לבסס כבר בזמן אמת, באופן ברור ומתועד, את הטעם המסחרי היסודי שעמד בבסיסו. במובן זה, פסק הדין משמש תזכורת חשובה לצורך בבחינה מוקדמת, קפדנית ומתועדת של השיקולים העסקיים המלווים עסקאות בין-לאומיות ומבני מימון מורכבים. לצד זאת, פסק הדין משדר גם מסר חשוב למשרדי השומה השונים, אשר לעיתים ידם קלה על ההדק בהוספת קנסות לשומות, ומבהיר כי אין מקום להטיל קנסות כדבר שבשגרה בכל מקרה שבו נדחית עמדת הנישום, אלא בעיקר במקרים של התנהלות מרמתית או כוזבת, ולא כאשר מדובר במחלוקת מס אמיתית ולגיטימית.
כפי שעדכנו בעבר, ביום 31 במרץ 2026 נכנסו לתוקפן הוראות "חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה" (הוראת שעה), התשפ"ו-2026. תכליתן של הוראת אלה הנה עידוד עלייה של עולים חדשים והשבה לישראל של תושבים חוזרים ותיקים, וזאת בדרך של מתן פטור על הכנסה מיגיעה אישית שהופקה בישראל החל משנת המס 2026 ועד לשנת המס 2030 (בכפוף לתנאים ולתקרות שפורסמו). להרחבה בעניין זה ראו ניוזלטר דצמבר 2025.
ככלל, הזכאות להטבת המס האמורה תיבחן ותאושר במסגרת הגשת הדוח השנתי. ואולם, במכתב חדש שפורסם לאחרונה למייצגים מבהירה רשות המסים כי נישומים יוכלו ליהנות מהטבת המס הקבועה בהוראת השעה כבר במהלך שנת המס, וזאת בדרך של הגשת בקשה לתיאום מס (שכירים) או בקשה להקטנת מקדמות (עצמאים).
במסגרת המכתב פורטה רשימת המסמכים והנספחים שיצורפו לבקשה, לצורך החלת הטבת המס בזמן אמת. בתוך כך הובהר, כי במקרים בהם לא תאושר הבקשה ניתן יהיה לערוך בחינת זכאות מלאה ומקיפה במסגרת הדוח השנתי.
השורה התחתונה ברורה- המחוקק ביקש לעודד עלייה וחזרה לישראל, ורשות המסים מאותתת כעת שאפשר ליהנות מהתמריץ הנ"ל גם במהלך השנה ולא בהכרח בדרך של החזר מס. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים העומדים בתנאי הוראת השעה, יכולים כעת לבחון את זכאותם ליהנות מהטבת המס המוקנית מכוחה בזמן אמת.
בעסקאות מקרקעין מורכבות, קביעת מועד אירוע המס עשויה להיות בעלת משמעות כלכלית ניכרת. נייר עמדה מקצועי חדש של רשות המסים מספק הבהרה חשובה ביחס לקביעת "יום המכירה" לצרכי מס, וזאת ביחס בעסקאות שבהן מכירת זכויות המקרקעין מותנית בהתקיימות תנאי עתידי של אישור תכנית המגדילה את אפשרויות הניצול של המקרקעין, וכאשר התמורה מושפעת מהגדלת אפשרויות הניצול ואינה משולמת כולה בכסף.
סעיף 19(3א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי בעסקאות מסוג זה "יום המכירה" יידחה, ככלל, ליום אישור התכנית. בתוך כך, נייר העמדה שפורסם לאחרונה מבהיר, כי גם כאשר מדובר בעסקאות שבהן התמורה ניתנת באמצעות שירותי בנייה, ובמקביל מוסכם כי הרוכש יישא בחבויות מס או בתשלומים אחרים המוטלים מכוח דין על המוכר, כגון מס שבח, היטלים או אגרות הנובעים מאותה עסקה ("עסקאות נטו"), יחולו, ככלל, הוראות סעיף 19(3א) לחוק מיסוי מקרקעין, כך שיום המכירה יהא יום אישור התוכנית.
דחיית יום המכירה ממועד ההתקשרות למועד אישור התוכנית עשויה להשפיע באופן ישיר על תזרים המזומנים, על מבנה העסקה ועל אופן חלוקת הסיכונים בין הצדדים. מדובר אם כן בעמדה חיובית של רשות המסים, המעניקה ודאות חשובה ביחס לעסקאות נטו ומדגישה את החשיבות שבבחינת מבנה העסקה כבר בשלב ניסוח ההסכם.
*המבזק נועד להקנות לנמעניו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית.
