אלכס הרטמן נולד בתל-אביב, למד משפטים באוניברסיטה העברית, ולאחר שסיים בהצטיינות, הצטרף למשרד ש. הורוביץ כמתמחה צעיר. במהלך השנים, הוא התקדם והפך לחבר בכיר בהנהלת המשרד.
מתמטיקאי מחונן ושחקן שחמט, אלכס ניחן ביכולות יוצאות דופן כמשפטן וכליטיגטור – חדות מחשבה, כישורים אנליטיים חסרי תחרות וחשיבה אסטרטגית מבריקה. הוא ייצג בהצלחה אנשי עסקים רבים ותאגידים מובילים בסכסוכים מורכבים ברחבי העולם, ומונה על ידי מדינת ישראל כבורר במספר תיקים משמעותיים.
אלכס כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כחבר דירקטוריון ב- Lex Mundi וכנשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. הוא היה מנטור מסור שלימד אתיקה וליטיגציה לדורות של סטודנטים. עבור רבים בתחום, הוא היה מקור בלתי נדלה של ידע וניסיון.
במנהיגותו, אלכס סלל את הדרך להתקדמויות משפטיות רבות בישראל, והותיר אחריו מורשת של מחויבות בלתי מתפשרת לשירות מקצועי, יושרה ומצוינות.
רות אורן גדלה בירושלים. לאחר ששירתה כקשרית בפלמ"ח במלחמת העצמאות של ישראל, היא השלימה תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית והצטרפה למשרד ש. הורוביץ, שם היתה שותפה במשך כ 60 שנה.
רות זכתה למעמד אגדי והוכרה ברחבי העולם כאחת מעורכות הדין העסקיות המובילות בישראל. היא ייצגה מוסדות מרכזיים כולל בנקים ישראליים, מכון ויצמן ותאגידים רב-לאומיים כמו צ'ייס מנהטן. היא מילאה תפקיד מכריע בהקמת "ידע", חברת העברת הטכנולוגיה הראשונה של ישראל, ויצרה מודל משפטי לרישוי שעדיין משמש ברחבי העולם.
רות קיבלה פרסים רבים, כולל פרס "נשים במשפט" של לשכת עורכי הדין בישראל ופרס מפעל חיים הראשון אי פעם של האוניברסיטה העברית. על אף הצלחתה, היא שמרה על מצפן מוסרי ברור ומדיניות של דלת פתוחה. כפי שאמרה פעם, "העולם המשפטי נתן לי יותר ממה שהחזרתי… הייתי בת מזל לחיות חיים בעשייה שאני אוהבת."
אמנון גולדנברג נולד למשפחה ממייסדי חדרה עם שורשים ציוניים חזקים, סיים בהצטיינות את הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1956 וקיבל את הדוקטורט שלו בלונדון בשנת 1959. לאחר שהצטרף למשרד ש. הורוביץ, הפך לשותף בשנת 1965, וביסס את עצמו במהירות כליטיגטור מבריק.
אמנון ייעץ לגורמים ממשלתיים, מנהיגי עסקים ועורכי דין עמיתים. הקניין הרוחני היה התשוקה שלו, והוא נחשב למומחה המוביל בתחום. הוא הניח את היסודות לענפים שונים של דיני הקניין הרוחני בישראל, ויצר תקדימים משפטיים, שאומצו מאוחר יותר על ידי המחוקקים.
משנת 1979 עד 1983, אמנון כיהן כנשיא לשכת עורכי הדין בישראל ועמד בראש ועדות ציבוריות רבות. למרות הזמנות לכהן כשר בממשלה או כשופט בית המשפט העליון, הוא נשאר מסור לליטיגציה. אחד התפקידים האהובים עליו ביותר היה לשמש כיו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הספרייה הנרחבת שלו נתרמה למכללת ספיר בנגב ונושאת את שמו.
1956-2024
1926-2016
1935-2005
אלכס הרטמן נולד בתל-אביב, למד משפטים באוניברסיטה העברית, ולאחר שסיים בהצטיינות, הצטרף למשרד ש. הורוביץ ושות' כמתמחה צעיר. במהלך השנים, הוא התקדם והפך לחבר בכיר בהנהלת המשרד.
מתמטיקאי מחונן ושחקן שחמט, אלכס ניחן ביכולות יוצאות דופן כמשפטן וכליטיגטור – חדות מחשבה, כישורים אנליטיים חסרי תחרות וחשיבה אסטרטגית מבריקה. הוא ייצג בהצלחה אנשי עסקים רבים ותאגידים מובילים בסכסוכים מורכבים ברחבי העולם, ומונה על ידי מדינת ישראל כבורר במספר תיקים משמעותיים.
אלכס כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כחבר דירקטוריון ב- Lex Mundi וכנשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. הוא היה מנטור מסור שלימד אתיקה וליטיגציה לדורות של סטודנטים. עבור רבים בתחום, הוא היה מקור בלתי נדלה של ידע וניסיון.
במנהיגותו, אלכס סלל את הדרך להתקדמויות משפטיות רבות בישראל, והותיר אחריו מורשת של מחויבות בלתי מתפשרת לשירות מקצועי, יושרה ומצוינות.
עשור ראשון למשרד. שנות ה-20 של המאה הקודמת. תחת שלטון המנדט הבריטי, נמנע מנשים מלעסוק בעריכת דין. אבל אשה אחת, רוזה גינצברג, עם עורכי הדין הארי סאקר ושלום הורוביץ לצידה, נאבקה על זכותה לעסוק בעריכת דין. המאבק, שנוהל כעשר שנים בזירה המשפטית והפוליטית, הסתיים בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, אשר הכיר בזכותן של נשים לעסוק בעריכת דין.
עשור שני למשרד. שנות ה-30 של המאה הקודמת. סכסוכי הקרקעות והעימות היהודי-ערבי עומדים במרכז העניינים. משרד ש. הורביץ ייצג בימים ההם גופים ציוניים רבים השותפים לעשייה של היישוב העברי. בזכות ניסיונו הרב, הורוביץ אף הוזמן להעיד בוועדת פיל, הוועדה המלכותית שהוקמה על ידי הבריטים בעקבות המרד הערבי ב-1936.
עשור שלישי למשרד. שנות ה-40 של המאה הקודמת. חזון החשמל של פנחס רוטנברג קרם עור וגידים והמשרד מייצג את חברת החשמל ושותף לדרכה מראשיתה ועד היום. בשנים אלה ליווה המשרד את חברת החשמל בנושאים מגוונים, ובכלל כך ניהל עבורם משאים ומתנים וייצג במחלוקת בנושא זכויות השימוש במי הירקון.
עשור רביעי למשרד. שנות ה- 50 של המאה הקודמת. למדינת ישראל שזה עתה נוסדה נדרשת הנהגה אחת, ולא פחות חשוב – חוק אחד שווה לכולם. את הקמת מערכת המשפט, שמהווה אחת מזרועות המדינה, מלווה המשרד כבר מתחילת הדרך. בעשור זה, המשרד הולך וגדל ומצטרפים אליו שחקני מפתח חשובים כגון עוה"ד צבי טל (שלימים מונה לשופט בית המשפט העליון) וקתרין לוטי. נחמיה סלומון ורותה אורן, שהפכו לעמודי תווך בפירמה, הצטרפו גם הם בשנים אלו. באותן שנים הפירמה מלווה את חברת מפעלי ים המלח בע"מ, את הקמת חברת מסחור הידע מבית מכון ויצמן, את האוניברסיטה העברית וחברות כגון פולגת וסוגת.
עשור חמישי למשרד. שנות הששים של המאה הקודמת. מערכת המשפט הישראלית ממשיכה להתפתח ומוקמת ועדת אגרנט להגדרת סמכויותיו ומעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד אברהם לוין מתמנה כחבר בה. רותה אורן, עורכת דין במשרד ולימים אחת מהעומדים בראשו, מלווה את חברת ידע שבעלות מכון ויצמן ומקדמת מנגנונים משפטיים יחודיים שיאפשרו איזון בין החופש האקדמאי של המדענים לבין מסחור הפיתוחים המדעיים ושמירת זכויות המכון. המשרד מצרף לשורותיו את דר' אמנון גולדנברג, שפועלו יוצא הדופן מקנה לו לימים את הכינוי "גדול הליטיגטורים". עוד נשמע עליו בעשורים הבאים.
עשור שישי למשרד. שנות ה-70 של המאה הקודמת. המשרד הולך וגדל וכבר מונה 9 עורכי דין, והוא מעורב בכל אירוע משמעותי המתרחש במדינה: החל ביעוץ לרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) בוועדת אגרנט לחקירת הנסיבות שהובילו למלחמת יום כיפור דרך ייצוג מפוני ימית במשא ומתן לפיצויים מול המדינה, ועד לייצוגו של ראש המוסד בפני ועדת החקירה לאירועי סברה ושתילה. את התיקים החשובים של אותן השנים הוביל ד"ר אמנון גולדנברג, הנחשב כ"מומחה לפתרון משברים".
בשנות ה-80, פירמת ש. הורוביץ ממשיכה לגדול ולהיות מעורבת בפרשיות הסוערות של המדינה. ד"ר אמנון גולדנברג ז"ל מייצג את איציק מרדכי בפרשת קו 300, ומחלץ אותו ממהלך ההפללה של השב"כ. כמו כן, המשרד מייצג את מפוני ימית על רקע חתימת הסכם השלום עם מצרים. גם בוועדת כהן, שחקרה את פרשת סברה ושתילה, לקח המשרד חלק חשוב, כשייצג את ראש המוסד דאז, נחום אדמוני. במישור האזרחי, המשרד ייצג בהליך תקדימי בעניין זכויות יוצרים הנוגע לקוביות לגו המוכרות, ובכך נטל חלק פעיל בעיצוב דיני הקניין הרוחני בישראל.
בשנות ה-90 פירמת ש. הורוביץ מלווה מקרוב את הפרשיות המעניינות ביותר באותן השנים, ובעיקר את משפט הבנקאים המפורסם שעורר סערה במדינה. כמו כן, בעשור השמיני פעל המשרד במרץ בייצוג בתחום הקניין הרוחני של חברת טבע וחברת Hughes aircraft האמריקאית, ליווה הליך תקדימי בדיני מכרזים של חברת החשמל, ואפילו ייצג את מדינת ישראל בנושא תביעה של סוכני מוסד בפרשת לילהאמר.
שנות האלפיים מביאות בשורה בתחום הגלובליזציה, הטכנולוגיה, האינטרנט והבריאות. משרדנו ייצג את קופת חולים מכבי, בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חוק אשר יצר מהפכה בתחום סל השירותים הרפואיים, וקבע כי לכל תושב.ת ישראלי.ת זכות לבחור את קופת החולים שלו.ה). לאחר מכן, ייצג המשרד בעשור זה את מכבי בעתירה תקדימית לבג"ץ בנוגע ליישומו של החוק. גם כיום המשרד ממשיך לייעץ לחברות רבות בתחום הפארמה, המכשור הרפואי והסטארט אפים בתחום המדע והרפואה. בנוסף, בשנים אלו ייצג המשרד את מפוני גוש קטיף במשא ומתן שניהלו מול המדינה לקבלת הפיצויים בגין תהליך הפינוי הצפוי, והמשיך להיות מעורב בהכרעות תקדימיות בתחומי המשפט השונים.
בעשור העשירי, הפירמה ממשיכה להיות מעורבת בצמתים החשובים ביותר ולהשפיע על תחום המשפט בישראל. הפירמה מייצגת את חברת מארש בפרשת פיצוץ לוויין "עמוס 6" וכן מייצגת את חברת Raytheon בהגנה על PAVEWAY, סימן מסחר בבעלותה. כמו כן, הפירמה ממשיכה להיות שותפה לבניית הארץ ומלווה את פרויקטי התשתיות הגדולים במדינה. בשנים אלו הפירמה גם מייצגת את בנק דיסקונט בהליכי פשיטת הרגל שמתנהלים כנגד איש העסקים אליעזר פישמן, במה שנחשב לפרשת חדלות הפירעון הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל.
ש. הורוביץ מסכמת 100 שנות פעילות וצמיחה אבל לא עוצרת, וצופה פני עתיד. מדינת ישראל ממשיכה לצמוח בקצב מסחרר. ופרויקטים שנתפסו פעם רק כחלום, הופכים למציאות: נמלים, אוטוסטרדות, רכבות ומנהרות וכמובן אנרגיה מתחדשת. הפירמה מלווה פרויקטים כאלה כגון הרכבת הקלה בתל אביב, כביש 6 צפון, משכן הכנסת החדש ועוד. המשרד מלווה גם לקוחות מאסיה ומאירופה בכניסתם לשוק הישראלי. מעבר לזה, הסטארט אפ ניישן וההתפתחויות הטכנולוגיות יצרו עולם שלם בו המשפט משחק תפקיד חשוב. גם כאן פירמת ש. הורוביץ נמצאת בחוד החנית ומייצגת חברות ענק כגון גוגל, וואלה, Ynet ועוד. אכן, אין לדעת מה צופה פני העתיד אך ניתן לצפות שפירמת ש. הורוביץ תמשיך להיות בחזית העשייה ותעצב פתרונות משפטיים בכל תחום שיידרש.
מזכויות נשים ועד סכסוכי קרקעות, מהמנדט הבריטי ועד העצמאות, דרך עיצוב מערכת משפטית חדשה לגמרי וניווט בטריטוריות לא מוכרות של חוקים ותקנות עבור מדינה שלא מזמן הייתה רק חלום – היינו שם.
המסע שלנו שזור בסיפור האזרחי, המשפטי והתעשייתי של מדינת ישראל. זהו סיפור של תושייה, של חלוצות וחלוצים ושל סלילת דרכים, בכל המובנים. זהו סיפור שמוטב לספר אותו בתמונות.
1956-2024
אלכס הרטמן נולד בתל-אביב, למד משפטים באוניברסיטה העברית, ולאחר שסיים בהצטיינות, הצטרף למשרד ש. הורוביץ כמתמחה צעיר. במהלך השנים, הוא התקדם והפך לחבר בכיר בהנהלת המשרד.
מתמטיקאי מחונן ושחקן שחמט, אלכס ניחן ביכולות יוצאות דופן כמשפטן וכליטיגטור – חדות מחשבה, כישורים אנליטיים חסרי תחרות וחשיבה אסטרטגית מבריקה. הוא ייצג בהצלחה אנשי עסקים רבים ותאגידים מובילים בסכסוכים מורכבים ברחבי העולם, ומונה על ידי מדינת ישראל כבורר במספר תיקים משמעותיים.
אלכס כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כחבר דירקטוריון ב- Lex Mundi וכנשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. הוא היה מנטור מסור שלימד אתיקה וליטיגציה לדורות של סטודנטים. עבור רבים בתחום, הוא היה מקור בלתי נדלה של ידע וניסיון.
במנהיגותו, אלכס סלל את הדרך להתקדמויות משפטיות רבות בישראל, והותיר אחריו מורשת של מחויבות בלתי מתפשרת לשירות מקצועי, יושרה ומצוינות.
1956-2024
רות אורן גדלה בירושלים. לאחר ששירתה כקשרית בפלמ"ח במלחמת העצמאות של ישראל, היא השלימה תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית והצטרפה למשרד ש. הורוביץ, שם היתה שותפה במשך כ 60 שנה.
רות זכתה למעמד אגדי והוכרה ברחבי העולם כאחת מעורכות הדין העסקיות המובילות בישראל. היא ייצגה מוסדות מרכזיים כולל בנקים ישראליים, מכון ויצמן ותאגידים רב-לאומיים כמו צ'ייס מנהטן. היא מילאה תפקיד מכריע בהקמת "ידע", חברת העברת הטכנולוגיה הראשונה של ישראל, ויצרה מודל משפטי לרישוי שעדיין משמש ברחבי העולם.
רות קיבלה פרסים רבים, כולל פרס "נשים במשפט" של לשכת עורכי הדין בישראל ופרס מפעל חיים הראשון אי פעם של האוניברסיטה העברית. על אף הצלחתה, היא שמרה על מצפן מוסרי ברור ומדיניות של דלת פתוחה. כפי שאמרה פעם, "העולם המשפטי נתן לי יותר ממה שהחזרתי… הייתי בת מזל לחיות חיים בעשייה שאני אוהבת."
1935-2005
אמנון גולדנברג נולד למשפחה ממייסדי חדרה עם שורשים ציוניים חזקים, סיים בהצטיינות את הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1956 וקיבל את הדוקטורט שלו בלונדון בשנת 1959. לאחר שהצטרף למשרד ש. הורוביץ, הפך לשותף בשנת 1965, וביסס את עצמו במהירות כליטיגטור מבריק.
אמנון ייעץ לגורמים ממשלתיים, מנהיגי עסקים ועורכי דין עמיתים. הקניין הרוחני היה התשוקה שלו, והוא נחשב למומחה המוביל בתחום. הוא הניח את היסודות לענפים שונים של דיני הקניין הרוחני בישראל, ויצר תקדימים משפטיים, שאומצו מאוחר יותר על ידי המחוקקים.
משנת 1979 עד 1983, אמנון כיהן כנשיא לשכת עורכי הדין בישראל ועמד בראש ועדות ציבוריות רבות. למרות הזמנות לכהן כשר בממשלה או כשופט בית המשפט העליון, הוא נשאר מסור לליטיגציה. אחד התפקידים האהובים עליו ביותר היה לשמש כיו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הספרייה הנרחבת שלו נתרמה למכללת ספיר בנגב ונושאת את שמו.
עשור ראשון למשרד. שנות ה-20 של המאה הקודמת. תחת שלטון המנדט הבריטי, נמנע מנשים מלעסוק בעריכת דין. אבל אשה אחת, רוזה גינצברג, עם עורכי הדין הארי סאקר ושלום הורוביץ לצידה, נאבקה על זכותה לעסוק בעריכת דין. המאבק, שנוהל כעשר שנים בזירה המשפטית והפוליטית, הסתיים בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, אשר הכיר בזכותן של נשים לעסוק בעריכת דין.
עשור שני למשרד. שנות ה-30 של המאה הקודמת. סכסוכי הקרקעות והעימות היהודי-ערבי עומדים במרכז העניינים. משרד ש. הורביץ ייצג בימים ההם גופים ציוניים רבים השותפים לעשייה של היישוב העברי. בזכות ניסיונו הרב, הורוביץ אף הוזמן להעיד בוועדת פיל, הוועדה המלכותית שהוקמה על ידי הבריטים בעקבות המרד הערבי ב-1936.
עשור שלישי למשרד. שנות ה-40 של המאה הקודמת. חזון החשמל של פנחס רוטנברג קרם עור וגידים והמשרד מייצג את חברת החשמל ושותף לדרכה מראשיתה ועד היום. בשנים אלה ליווה המשרד את חברת החשמל בנושאים מגוונים, ובכלל כך ניהל עבורם משאים ומתנים וייצג במחלוקת בנושא זכויות השימוש במי הירקון.
עשור רביעי למשרד. שנות ה- 50 של המאה הקודמת. למדינת ישראל שזה עתה נוסדה נדרשת הנהגה אחת, ולא פחות חשוב – חוק אחד שווה לכולם. את הקמת מערכת המשפט, שמהווה אחת מזרועות המדינה, מלווה המשרד כבר מתחילת הדרך. בעשור זה, המשרד הולך וגדל ומצטרפים אליו שחקני מפתח חשובים כגון עוה"ד צבי טל (שלימים מונה לשופט בית המשפט העליון) וקתרין לוטי. נחמיה סלומון ורותה אורן, שהפכו לעמודי תווך בפירמה, הצטרפו גם הם בשנים אלו. באותן שנים הפירמה מלווה את חברת מפעלי ים המלח בע"מ, את הקמת חברת מסחור הידע מבית מכון ויצמן, את האוניברסיטה העברית וחברות כגון פולגת וסוגת.
עשור חמישי למשרד. שנות הששים של המאה הקודמת. מערכת המשפט הישראלית ממשיכה להתפתח ומוקמת ועדת אגרנט להגדרת סמכויותיו ומעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד אברהם לוין מתמנה כחבר בה. רותה אורן, עורכת דין במשרד ולימים אחת מהעומדים בראשו, מלווה את חברת ידע שבעלות מכון ויצמן ומקדמת מנגנונים משפטיים יחודיים שיאפשרו איזון בין החופש האקדמאי של המדענים לבין מסחור הפיתוחים המדעיים ושמירת זכויות המכון. המשרד מצרף לשורותיו את דר' אמנון גולדנברג, שפועלו יוצא הדופן מקנה לו לימים את הכינוי "גדול הליטיגטורים". עוד נשמע עליו בעשורים הבאים.
עשור שישי למשרד. שנות ה-70 של המאה הקודמת. המשרד הולך וגדל וכבר מונה 9 עורכי דין, והוא מעורב בכל אירוע משמעותי המתרחש במדינה: החל ביעוץ לרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) בוועדת אגרנט לחקירת הנסיבות שהובילו למלחמת יום כיפור דרך ייצוג מפוני ימית במשא ומתן לפיצויים מול המדינה, ועד לייצוגו של ראש המוסד בפני ועדת החקירה לאירועי סברה ושתילה. את התיקים החשובים של אותן השנים הוביל ד"ר אמנון גולדנברג, הנחשב כ"מומחה לפתרון משברים".
בשנות ה-80, פירמת ש. הורוביץ ממשיכה לגדול ולהיות מעורבת בפרשיות הסוערות של המדינה. ד"ר אמנון גולדנברג ז"ל מייצג את איציק מרדכי בפרשת קו 300, ומחלץ אותו ממהלך ההפללה של השב"כ. כמו כן, המשרד מייצג את מפוני ימית על רקע חתימת הסכם השלום עם מצרים. גם בוועדת כהן, שחקרה את פרשת סברה ושתילה, לקח המשרד חלק חשוב, כשייצג את ראש המוסד דאז, נחום אדמוני. במישור האזרחי, המשרד ייצג בהליך תקדימי בעניין זכויות יוצרים הנוגע לקוביות לגו המוכרות, ובכך נטל חלק פעיל בעיצוב דיני הקניין הרוחני בישראל.
בשנות ה-90 פירמת ש. הורוביץ מלווה מקרוב את הפרשיות המעניינות ביותר באותן השנים, ובעיקר את משפט הבנקאים המפורסם שעורר סערה במדינה. כמו כן, בעשור השמיני פעל המשרד במרץ בייצוג בתחום הקניין הרוחני של חברת טבע וחברת Hughes aircraft האמריקאית, ליווה הליך תקדימי בדיני מכרזים של חברת החשמל, ואפילו ייצג את מדינת ישראל בנושא תביעה של סוכני מוסד בפרשת לילהאמר.
שנות האלפיים מביאות בשורה בתחום הגלובליזציה, הטכנולוגיה, האינטרנט והבריאות. משרדנו ייצג את קופת חולים מכבי, בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חוק אשר יצר מהפכה בתחום סל השירותים הרפואיים, וקבע כי לכל תושב.ת ישראלי.ת זכות לבחור את קופת החולים שלו.ה). לאחר מכן, ייצג המשרד בעשור זה את מכבי בעתירה תקדימית לבג"ץ בנוגע ליישומו של החוק. גם כיום המשרד ממשיך לייעץ לחברות רבות בתחום הפארמה, המכשור הרפואי והסטארט אפים בתחום המדע והרפואה. בנוסף, בשנים אלו ייצג המשרד את מפוני גוש קטיף במשא ומתן שניהלו מול המדינה לקבלת הפיצויים בגין תהליך הפינוי הצפוי, והמשיך להיות מעורב בהכרעות תקדימיות בתחומי המשפט השונים.
בעשור העשירי, הפירמה ממשיכה להיות מעורבת בצמתים החשובים ביותר ולהשפיע על תחום המשפט בישראל. הפירמה מייצגת את חברת מארש בפרשת פיצוץ לוויין "עמוס 6" וכן מייצגת את חברת Raytheon בהגנה על PAVEWAY, סימן מסחר בבעלותה. כמו כן, הפירמה ממשיכה להיות שותפה לבניית הארץ ומלווה את פרויקטי התשתיות הגדולים במדינה. בשנים אלו הפירמה גם מייצגת את בנק דיסקונט בהליכי פשיטת הרגל שמתנהלים כנגד איש העסקים אליעזר פישמן, במה שנחשב לפרשת חדלות הפירעון הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל.
ש. הורוביץ מסכמת 100 שנות פעילות וצמיחה אבל לא עוצרת, וצופה פני עתיד. מדינת ישראל ממשיכה לצמוח בקצב מסחרר. ופרויקטים שנתפסו פעם רק כחלום, הופכים למציאות: נמלים, אוטוסטרדות, רכבות ומנהרות וכמובן אנרגיה מתחדשת. הפירמה מלווה פרויקטים כאלה כגון הרכבת הקלה בתל אביב, כביש 6 צפון, משכן הכנסת החדש ועוד. המשרד מלווה גם לקוחות מאסיה ומאירופה בכניסתם לשוק הישראלי. מעבר לזה, הסטארט אפ ניישן וההתפתחויות הטכנולוגיות יצרו עולם שלם בו המשפט משחק תפקיד חשוב. גם כאן פירמת ש. הורוביץ נמצאת בחוד החנית ומייצגת חברות ענק כגון גוגל, וואלה, Ynet ועוד. אכן, אין לדעת מה צופה פני העתיד אך ניתן לצפות שפירמת ש. הורוביץ תמשיך להיות בחזית העשייה ותעצב פתרונות משפטיים בכל תחום שיידרש.