תזכיר חוק חדש מבקש להסדיר את שוק המטבעות היציבים בישראל

ישראל עושה צעד משמעותי בהסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים – לאחרונה פורסם להערות הציבור תזכיר החוק הראשון להסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) בישראל. התזכיר מצטרף למגמת ההסדרה העולמית, לאחר כניסתן לתוקף של מסגרות רגולטוריות באיחוד האירופי (MiCA) ובארצות הברית (GENIUS Act), וניכר כי התזכיר שואב השראה משתיהן – אך בעיקר מהמודל האירופי, כפי שניתן לראות בטבלת ההשוואה שלהלן.

מהו מטבע דיגיטלי יציב?

מטבע דיגיטלי יציב הוא מטבע דיגיטלי שפועל על גבי רשת בלוקצ'יין, ושערכו צמוד לנכס אחר. הנכס שאליו הוא מוצמד יכול להיות שקל, דולר, זהב, סל נכסים פיננסיים או נכס אחר, באופן שמזכיר מאוד נגזרים פיננסיים.

עיקרי תזכיר החוק:

הגדרות בחוק – לראשונה נקבעות בחוק הגדרות למונחים מרכזיים כמו "מטבע דיגיטלי יציב", "נכס דיגיטלי", "נכסי גיבוי", "נכס ייחוס" ו"מטבע דיגיטלי יציב משמעותי". מונחים אלו יאפשרו לייצר ודאות משפטית ועסקית עבור כלל הגורמים הפועלים בתחום.

חובת רישוי ופיקוח – לא ניתן יהיה להנפיק מטבע דיגיטלי יציב ללא רישיון. האחריות על מתן הרישיונות והפיקוח תהיה בידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר תמנה מפקח ייעודי לתחום.

דרישת גיבוי – כל מטבע שיונפק יחויב להיות מגובה בנכסי רזרבה בשיעור של 100% לפחות. נכסי הגיבוי יוחזקו בנפרד מנכסי החברה, כך שגם במקרה של חדלות פירעון יעמדו לטובת מחזיקי המטבע בלבד.

זכות פדיון ושקיפות – מחזיקי מטבע יציב יוכלו לפדות את המטבע ללא עמלת פדיון. בנוסף, כל מנפיק יחויב לפרסם מסמך גילוי מפורט שיסביר כיצד המטבע פועל, כיצד מתבצע הפדיון ומהם הסיכונים הכרוכים בו.

ממשל תאגידי – החוק מחייב הקמת מערך ניהול ובקרה הכולל דירקטוריון, מנכ"ל, רואה חשבון מבקר וממונה ציות עצמאי.

מנפיקים זרים – התזכיר מאפשר מתן רישיונות למנפיקים בעלי רישיון דומה שאינו ישראלי, אך בשלב זה אינו מפרט אילו מדינות יוכרו מראש, אלא מותיר מקום לשיקול דעת הרגולטור בכל מקרה לגופו.

איסור על תשלום ריבית – המנפיק לא יוכל לשלם למחזיקי המטבע ריבית או כל הטבה כלכלית דומה, גם אם היא ניתנת באמצעות גורם אחר. כלומר, לא ניתן יהיה לעקוף את האיסור באמצעות מתן בונוסים, הנחות, פיצויים או תשלומים אחרים שמטרתם דומה לתשלום ריבית. נושא זה מצוי כיום בלב המחלוקת בארצות הברית ביחס לחוק האמריקני המקביל וכיום מתקיים דיון לגבי האפשרות לעקוף את האיסור באמצעות תשלום ריבית למחזיקי מטבעות יציבים על ידי גופים שלישיים, כגון בורסות. המחוקק הישראלי הולך צעד קדימה, מוודא שמעקף דומה לא ייעשה בישראל, וחוסם את האפשרות לתשלום ריבית, במישרין או באמצעות צד שלישי.

השלכות עסקיות ורגולטוריות

ודאות משפטית – תזכיר החוק מהווה צעד משמעותי לקראת יצירת מסגרת רגולטורית ייעודית למטבעות יציבים בישראל, ומשקף את מגמת ההסדרה המתפתחת בעולם. ככל שיאומץ, הוא צפוי להגביר את הוודאות המשפטית באמצעות קביעת כללים ברורים ואחידים בתחום, אשר יאפשרו לחברות, למשקיעים ולמשתתפי שוק נוספים לקבל החלטות עסקיות מושכלות יותר, להיערך מבעוד מועד לדרישות הרגולטוריות ולצמצם את החשיפה לאי-ודאות, לסיכוני ציות ולמחלוקות משפטיות.

הורדת חסמי כניסה לשחקנים חדשים – יצירת מסגרת רגולטורית ברורה למטבעות יציבים צפויה להפחית את אי-הוודאות שאפיינה את התחום עד כה, ובכך לפתוח את השוק בפני שחקנים חדשים ולעודד חדשנות. חברות פינטק, יזמים ומשקיעים עשויים ליהנות מסביבה רגולטורית שתאפשר פיתוח מוצרים ושירותים חדשים המבוססים על מטבעות יציבים, תוך יצירת מודלים עסקיים שלא היו מעשיים בהיעדר מסגרת משפטית ברורה.

מירוץ פיננסי חדש בפתח – גם לגופים פיננסיים מבוססים, ובהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות סליקה ונותני שירותי תשלום, עשויה להיפתח הזדמנות משמעותית. לראייתנו, אלו שישכילו לשלב את הטכנולוגיה החדשה בשירותים שהם מציעים יובילו את השוק בשנים הקרובות, ואלו שלא, ימצאו את עצמם משתרכים מאחור.

מטבעות יציבים כמנוע לחדשנות פיננסית

מטבעות יציבים עשויים להוות תשתית משמעותית לחדשנות פיננסית ולפיתוחם של שירותים ומוצרים חדשים עבור לקוחות בישראל. להלן מספר תחומים שבהם אנו צופים כי עשויה להיות השפעה משמעותית להתפתחות המסגרת הרגולטורית:

שוק התשלומים – בהשוואה לתשתיות התשלום המסורתיות, מטבעות יציבים מאפשרים סליקה כמעט מיידית (near-instant settlement), פעילות רציפה לאורך כל שעות היממה ללא תלות בשעות הפעילות של המערכת הבנקאית, והוזלה של תשלומים חוצי גבולות באמצעות צמצום מספר הגורמים המתווכים. בנוסף, השימוש ב"כסף הניתן לתכנות" (programmable money) עשוי לאפשר אוטומציה של תשלומים, הסדרים פיננסיים ותהליכים עסקיים מורכבים באמצעות חוזים חכמים, לצד אינטגרציה פשוטה יותר עם יישומים דיגיטליים ותשתיות מבוססות בלוקצ'יין. שילוב יכולות אלה עשוי להוביל לפיתוח שירותים חדשניים, לשיפור חוויית המשתמש ולהגברת התחרות בשוק התשלומים הישראלי.

שוק המט"ח – ככל שיונפקו מטבעות יציבים הצמודים לשקל, עשויה להתפתח תחרות חדשה בתחום המרות המטבע בין השקל לבין מטבעות יציבים הצמודים למטבעות זרים, כגון הדולר או האירו. בניגוד למודל המסורתי, שבו המרות מטבע מבוצעות בעיקר באמצעות המערכת הבנקאית או גופים פיננסיים ייעודיים, מטבעות יציבים עשויים לאפשר ביצוע עסקאות המרה על גבי תשתיות בלוקצ'יין, תוך הסתמכות על מגוון רחב יותר של נותני שירותים ופלטפורמות.

בנוסף, התזכיר אינו מגביל את הנפקתם של מטבעות יציבים למטבעות הצמודים לשקל בלבד, אלא מאפשר גם הנפקת מטבעות הצמודים למטבעות חוץ ולנכסי ייחוס אחרים. מסגרת זו עשויה לעודד את כניסתם של מנפיקים ונותני שירותים נוספים לשוק, להגביר את התחרות בתחום המרות המטבע ולהרחיב את מגוון הפתרונות הזמינים ללקוחות פרטיים ועסקיים. ככל שתתפתח תחרות בין שחקנים שונים, היא עשויה להוביל להפחתת עלויות ההמרה, לצמצום מרווחי המט"ח ולשיפור תנאי העסקאות עבור המשתמשים.

טוקניזציה של נכסים פיננסיים – בשנים האחרונות מתפתחת בעולם מגמה של העברת נכסים מסורתיים, ובהם מניות, איגרות חוב, קרנות סל ונכסים פיננסיים נוספים, אל תשתיות מבוססות בלוקצ'יין. מגמה זו עשויה לאפשר מסחר יעיל יותר בנכסים פיננסיים, הרחבת הנגישות למשקיעים, קיצור תהליכי סליקה והפחתת חסמים תפעוליים. בפרט, הדבר עשוי לאפשר בעתיד יצירת גישה למוצרים פיננסיים חדשים על גבי הבלוקצ'יין, לרבות נכסים המשוערכים בשקלים או צמודים לנכסים ישראליים, ובכך להרחיב את מגוון אפשרויות ההשקעה הזמינות למשקיעים בישראל.

הזרמת הון חדש למשק הישראלי – לתזכיר עשויות להיות גם השלכות רחבות יותר על המשק הישראלי. ככל שהמסגרת הרגולטורית תעודד כניסת מנפיקים בינלאומיים לפעילות בישראל, היא עשויה להגדיל את היקף ההשקעות והפעילות הכלכלית בתחום. מאחר שהתזכיר מחייב גיבוי מלא של המטבעות באמצעות רזרבות (כגון אג"ח מדינה), הוא עשוי, בהתאם לאופן יישומו, להשפיע גם על הביקוש לנכסי בסיס שישמשו כרזרבות.

כעת נותר להמתין להערות הציבור ולנוסח הסופי של החוק, אשר צפוי לעצב את עתיד שוק המטבעות הדיגיטליים היציבים בישראל ולהיות בעל השלכות מרחיבות על כל התחום הפיננסי בישראל.