בעקבות ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, עולות שאלות רבות בדבר אופן ההתנהלות המותר במקומות העבודה, לנוכח היעדרויות עובדים מטעמים שונים – סגירת מוסדות חינוך, גיוס במסגרת צווי 8, וחששות מהגעה למקום העבודה. בעדכון זה נסקור את ההגנות הקבועות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006, את המלצות משרד העבודה בנושא תשלום שכר לעובדים נעדרים, את שיקול הדעת המסור למעסיק בעניין עבודה מהבית, ואת האפשרות להקטין היקפי משרה או להוציא עובדים לחופשה בהסכמה. כן נעדכן בדבר ההיתרים שניתנו להעסקה בשעות נוספות בענפי השמירה, המשק הכללי והתחבורה הציבורית, לרבות תנאיהם ותוקפם.
שר הבטחון הכריז על "מצב מיוחד" בעורף בטווח של כל המדינה. על-פי הנחיות פיקוד העורף ניתן לקיים פעילות במקום עבודה שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות, אך אין לקיים פעילויות חינוכיות.
כתוצאה מכך מתעוררות שאלות וסוגיות רבות בדבר אופן ההתנהלות המותר במקום העבודה, בשים לב להיעדרויות רבות של עובדים, בין אם מטעמים של סגירת המסגרות החינוכיות, גיוסי עובדים בצווי 8, חששות של עובדים לצאת למקום העבודה, ועוד.
החוק העיקרי העוסק בזכויות עובדים בשעת חירום, הוא חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006.
חוק זה קובע איסור לפטר עובד בשל היעדרות מהעבודה מחמת הוראה שניתנה בעת "מצב מיוחד בעורף", אשר בשלה נמנע העובד מלהתייצב לעבודה או לבצעה (למשל מקרה בו עובד אינו יכול להגיע לעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף); וכן בשל היעדרות עובד מן העבודה לצורך השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד החינוך בו שוהה הילד עקב המצב, ובכפוף לתנאים הבאים: מדובר בילד שטרם מלאו לו 14 (כן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988), והתקיימו אחד מהתנאים הבאים: הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שההורה הוא "הורה עצמאי" (הכוונה היא להורה שאינו נשוי ואין לו ידוע בציבור; או הורה שחי בנפרד וכיו"ב); בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו או עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד (רלוונטי למשל לנסיבות בהן בן הזוג נמצא במילואים).
לתשומת לבכם כי על-פי הנחיות פיקוד העורף נכון לעכשיו, מקומות עבודה בכל הארץ פעילים, בכפוף לקיומו של מרחב מוגן תקני. עם זאת, מכיוון שעדיין אין מסגרות חינוכיות, עובדים רבים נכללים תחת הקטגוריה של עובדים מוגנים.
האיסור על פיטורים אינו חל על עובדים "חיוניים" למיניהם, ובכלל זה: מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967 (למשל במפעל חיוני), ואנשי כוחות הבטחון (שוטרים, סוהרים, חברי ארגוני עזר עובדי הצלה ועוד).
עוד נקבע בחוק כי היעדרות עובד מהעבודה בנסיבות שפורטו מעלה לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
החוק אינו עוסק במפורש בסוגיית התשלום לעובדים בעת מצב מיוחד, אלא רק באיסור לפטר עובדים שהם מוגנים בהתאם להוראותיו.
קביעת הפיצוי וגובהו (לרבות פיצוי שעניינו שכר עבודה) בעתות ואזורי הלחימה, נבחן ומוכרע בדיעבד. במקרים קודמים דומים, נחתמו הסכמים קיבוציים, שהורחבו בצווי הרחבה, על בסיסם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדיהם שנעדרו מהעבודה בנסיבות הנ"ל, ושופו על כך.
על-כן, המלצת משרד העבודה היא כי המעסיקים ישלמו שכר לעובדיהם שנעדרו בנסיבות הנ"ל, כאילו עבדו רגיל, כאשר הצפי הוא כי פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו למשרד האוצר, כפי שייקבע בתקנות מס רכוש. לשימת לבכם כי מדובר כאמור בהמלצה. החוק עצמו אינו מסדיר את העניין ואינו מחייב בבירור תשלום שכר לעובד שנעדר, לפני הסדרת העניין בהסכם קיבוצי.
יש להביא בחשבון כי היעדרות מכל טעם אחר, שאינו בהתאם לחוק, כנראה שלא תזכה בשיפוי מהמדינה בגין תשלום שכר על ההיעדרות. בכלל זה: עובד שהוא הורה לילד בן 14 ומעלה (גם אם בן או בת הזוג עבדו או נבצר מהם להשגיח על הילד); עובד שגם בן/בת זוגו/זוגתו נמצא בבית עם הילדים; עובד שחושש להגיע למקום העבודה, כשמקום העבודה מקנה לו מרחב מוגן תקני (כאמור, נכון לעת הזו פיקוד העורף לא אסר על הגעה לעבודה, בכפוף לקיומו של מרחב מוגן תקני).
עבודה מהבית, ככל שהדבר אפשרי, נתונה לשיקול דעתו של המעסיק.
פגיעה בהיקף משרה או הוצאה לחופשה ללא תשלום (למשל עקב ירידה בתפוקה וברמת הפעילות בשל המצב) היא אפשרית בכפוף להסכמה עם העובד. בנוסף, אם אין אפשרות לספק עבודה לעובד או אם קיים חשש (שאינו קשור למוגנות מקום העבודה) להגיע למקום העבודה, ניתן לשקול להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת של עד 7 ימים, בכפוף ליתרה מספקת של ימי חופשה.
עוד אנו מוצאים לנכון לעדכנכם כי כדי לתת מענה לצרכי המשק בענף השמירה והאבטחה בתקופה הנוכחית, ולביקושים הגוברים לשירותי אבטחה, שר העבודה חתם ביום 7.10.2023 על היתר להארכת יום העבודה בענף השמירה עד ל-14 שעות עבודה ביום, כולל שעות נוספות וזאת מבלי לשנות את מכסת השעות הנוספות השבועיות בענף העומדת על 37 שעות נוספות בשבוע, ובתנאי שעובד המועסק מעל 12 שעות ביום יקבל הפסקה נוספת על זו הקבועה בחוק, של לפחות 30 דקות, וכי העובד לא יועסק יותר משישה ימי עבודה בשבוע. ההיתר יהיה בתוקף עד לתפוגת הוראת פיקוד העורף על מצב מיוחד בעורף.
כאמור לעיל, המצב הוא דינאמי, וכפוף לשינויים (בין היתר בשים לב לשאלה האם המסגרות החינוכיות ישובו לעבודה במתכונת רגילה בימים הקרובים), וההמלצות דלעיל מבוססות על תקדימי עבר והנחיות של משרד העבודה הכפופות לשינויים.
