ביום 5 במאי 2026, פורסמה טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (להלן: "טיוטת התקנות"). טיוטת התקנות מבקשת לקבוע מנגנון פיצוי ייעודי בגין נזקים שנגרמו לעסקים במהלך מבצע "שאגת הארי", וזאת בדגש על אזורים שנפגעו באופן ממושך ומשמעותי יותר מהלחימה ומהמגבלות הביטחוניות שהוטלו בעקבותיה. על פי דברי ההסבר, טיוטת התקנות מבוססת על ההבחנה בין הפגיעה הכלכלית הרחבה שחלה במשק כולו לבין הפגיעה החריפה יותר שנגרמה באזורים שהוגדרו, לפי קריטריונים ביטחוניים ותפקודיים, כ-'האזור המיוחד'. בהתאם לכך, מוצע להעניק לעסקים הפועלים באזורים אלה מסלולי פיצוי מוגדים, בדומה למתווים שנקבעו בעבר במסגרת תקנות מס רכוש בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
טיוטת התקנות חלה, לפי המוצע, על נזקים עקיפים שאירעו בתקופה שמיום 1 במרץ 2026 ועד ליום 30 באפריל 2026 ולעניין מסלול שכר עבודה, התקופה המזכה הינה מיום 1 במרץ 2026 עד ליום 16 באפריל 2026 בלבד. הטיוטה כוללת רשימה מפורטת של יישובים ואזורים אשר ייחשבו, לפי המוצע, ל"אזור המיוחד". מדברי ההסבר עולה, כי בחירת אזורים אלה מבוססת על קריטריונים ביטחוניים ותפקודיים מצטברים, ובכלל זה, זמן ממושך של מגבלות מחמירות בדרגות "אדום" ו"כתום" כפי שהגדיר אותם פיקוד העורף, זמני התגוננות קצרים במיוחד, היקף התרעות גבוה ותחולת הנחיות מחמירות נוספות.
טיוטת התקנות מציעה ארבעה מסלולי פיצוי חלופיים לעסקים שנפגעו באזור המיוחד:
– "מסלול מחזורים" – מסלול המבוסס על ירידה במחזור העסקאות בתקופת הזכאות ביחס לתקופת הבסיס, עד לתקרת פיצוי של 5 מיליון ₪ לעוסק ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני.
– "מסלול שכר עבודה" – פיצוי קצוב בסך של 520 ₪ לכל יום עבודה ששולם לעובד שנעדר בשל המצב הביטחוני, בנסיבות שנקבעו בטיוטת התקנות, ובהן היעדרות עקב סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור התקהלות, בהיעדרות של אדם עם מוגבלות המתגורר באזור המיוחד, או של קרובו שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו, וכן בהיעדרות לצורך השגחה על ילד עקב סגירת מוסד חינוך, והכול בכפוף לתנאים ולסייגים שנקבעו בטיוטת התקנות.
– "מסלול חקלאות" – מסלול ייעודי לעסקים חקלאיים, במסגרתו מוצע לקבוע פיצוי בסך 12,844 ₪ מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחי האזור המיוחד שבהם יש לו גידולים חקלאיים, ועד לתקרה של 5 מיליון ₪ לתקופה של חודשיים.
– "מסלול קבלן ביצוע" – מסלול ייעודי לפיצוי לקבלני ביצוע שעסקם באזור המיוחד, עד לתקרת פיצוי של 5 מיליון ₪ לתקופה של חודשיים, מובהר כי קבלן ביצוע לא יהיה זכאי למסלול המחזורים.
טיוטת התקנות מבהירה, כי הפיצוי יינתן אך ורק בגין נזק שנגרם כתוצאה מאירועי הלחימה, וכי ככלל אחד מתנאי הזכאות המרכזיים הוא תשלום שכר עבודה לעובדים בעד ימי ההיעדרות הרלוונטיים. בנוסף, נקבעו בטיוטה שורת סייגים לתחולה, ובין היתר הובהר כי התקנות לא יחולו על המדינה, קופות חולים, גופים מתוקצבים מסוימים, מוסדות ציבור שאינם "מוסד ציבורי זכאי", עסקים שנסגרו לפני תחילת התקופה הקובעת, או עסקים שלא היו פעילים עובר לתקופה הרלוונטית. עוד הובהר, כי ניזוק הזכאי לפיצוי לפי המסלול האדום מכוח התקנות העיקריות יהא רשאי לבחור בין פיצוי לפי המסלול הקיים לבין פיצוי לפי טיוטת התקנות, אך לא יוכל ליהנות מכפל פיצוי. באופן דומה, מי שיקבל פיצוי מכוח התקנות המוצעות לא יהיה זכאי לקבל פיצוי לפי חוק התוכנית לסיוע כלכלי.
תביעות לפיצויים יוגשו באופן מקוון, החל מה-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור.
במבזק המס לחודש דצמבר 2025 סקרנו את חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, שמטרתו להטיל מס חברות בישראל בהתאם לכללי ה-GloBE שגובשו במסגרת פרויקט Pillar Two של ארגון ה-OECD. במסגרת אותה כתבה התייחסנו גם למערך התמריצים המוצע לחברות תושבות ישראל המשתייכות לקבוצות רב-לאומיות, שנועד לאזן את השפעתו של משטר המס המזערי על פעילותן בישראל (ניתן לקרוא בהרחבה – כאן).
ביום 27 באפריל 2026 פורסמה טיוטת תקנות מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2026 (להלן: "טיוטת התקנות"), שמטרתה להשלים את יישום החוק בישראל. טיוטת התקנות אינה מחילה מנגנונים חדשים אלא מבקשת לעגן בדין הפנימי שורה של מנגנונים והקלות שנקבעו בפרשנות המאוחדת של ה-OECD לכללי ה-GloBE, ובכלל זה מנגנוני Safe Harbour קבועים ומנגנוני Safe Harbour זמניים, וכן שורה של בחירות שנועדו לאפשר יישום פשוט, יעיל ואחיד של הכללים. עוד יודגש, כי יישום התקנות מהווה תנאי מהותי להכרה במשטר המס המזערי בישראל כמשטר QDMTT כשיר.
במרכז טיוטת התקנות עומד עיגון של שני מנגנוני Safe Harbour מרכזיים: זמני לתקופת המעבר, המבוסס על דוח בין-מדינתי כשיר (CbCR Safe Harbour), וקבוע לישות משתתפת לא מהותית. מטרתם של הסדרים אלה היא להפחית את נטל הציות ולאפשר יישום יעיל ופשוט יותר של משטר המס המזערי במקרים המתאימים לכך.
לצד זאת, טיוטת התקנות כוללת מספר בחירות מהותיות נוספות, שהועתקו מהפרשנות לכללים והותאמו למשטר הישראלי. בין היתר, נקבעה אפשרות לכלול בהכנסת ה-GloBE דיבידנדים שמקורם בהחזקת מניות בתיק השקעות, רווחים והפסדים מסוימים מהחזקה באמצעי שליטה, וכן הוראות לעניין הוצאת רכיבים מסוימים מתחולת המסים המכוסים או מהכנסת ה-GloBE, בהתאם לתנאים שנקבעו. בנוסף, מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר, במקרים מסוימים, לדחות לשנים עוקבות סכום של מס משלים שוטף נוסף. טיוטת התקנות כוללת גם הוראות טכניות לעניין אופן המרת מטבע, שנועדו להסדיר את אופן תרגום סכומי הסף והמס המשלים כאשר החישוב או התשלום נעשים במטבע שאינו אירו או שקל, לפי העניין.
נראה אם כן, כי טיוטת התקנות מהווה שלב יישומי חשוב בהשלמת אימוץ משטר ה-Pillar Two בישראל. מעבר להיבט הטכני, יש לה משמעות מעשית רבה עבור קבוצות רב-לאומיות הפועלות בישראל, שכן היא מגדירה את מנגנוני הפישוט העיקריים ואת מרחב הבחירה העומד לרשותן. לאור מורכבותו של המשטר החדש, קבוצות רלוונטיות נדרשות להקדים ולהיערך לבחינת תחולתן של ההקלות והבחירות השונות שנקבעו במסגרתו.
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ע"מ 32261-05-22 מגדלי דוד משה בירושלים – יזום ופתוח בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף נתניה, אשר עסק בשאלה האם קבלן בונה שמכר בניין להשכרה לרוכש שנכנס בנעליו לפי חוק עידוד השקעות הון, זכאי לפטור ממע"מ גם אם הוא עצמו לא השכיר את הדירות במשך חמש שנים.
כידוע, סעיף 53ב(ג) לחוק העידוד מאפשר, בתנאים מסוימים, לקבלן בונה ליהנות מהטבות גם אם מכר את הבניין לרוכש שמתחייב להמשיך בהשכרת הדירות. מנגד, סעיף 31(1א) לחוק מע"מ, בנוסחו טרם תיקון 59 לחוק מיום 18.11.2021, העניק פטור רק כאשר הדירות הושכרו במשך חמש שנים לפחות, ורק במסגרת תיקון 59 נוספה במפורש גם חלופת מכירה לפי סעיף 53ב(ג)(1) לחוק העידוד.
באותו מקרה, המערערת הקימה בניין שיועד להשכרה, קיבלה לגביו אישור לפי חוק העידוד, החלה בהשכרת הדירות, ובהמשך מכרה את הבניין כמקשה אחת לחברת "דירה להשכיר", תוך הסבת כתב האישור בהתאם לחוק. המערערת דיווחה על העסקה כעסקה פטורה ממע"מ, אך מנהל מע"מ קבע כי תנאי הפטור לא התקיימו, שכן המערערת עצמה לא השכירה את הדירות במשך חמש שנים לפחות.
בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המערערת אינה זכאית לפטור ממע"מ. הנימוקים המרכזיים שעמדו בבסיס ההכרעה היו אלה:
– לשון סעיף 31(1א) לחוק מע"מ, בנוסחו לפני תיקון 59, העניקה פטור רק כאשר הדירות היו מושכרות במשך חמש שנים לפחות, ולכן לא ניתן היה לחילו על מכירה שבוצעה לפני השלמת תקופת ההשכרה בידי המוכר עצמו.
– העובדה שחוק העידוד מאפשר, בתנאים מסוימים, מכירה לרוכש שנכנס בנעלי המוכר, אינה משליכה אוטומטית על תחולת הפטור לפי חוק מע"מ.
– תיקון 59 לחוק מע"מ, שהוסיף במפורש גם מכירה לפי סעיף 53ב(ג)(1) לחוק העידוד, אינו תיקון מבהיר אלא תיקון שהרחיב את תחולת הפטור מכאן להבא.
לצד זאת, בית המשפט קבע כי מאחר שהמערערת השיבה את מס התשומות שניכתה, יש להשיב לה סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או לקזזו מסכום המע"מ שבו חויבה.
פסק הדין מחדד כי גם כאשר עסקה עומדת בתנאי חוק העידוד, אין בכך כשלעצמו כדי להבטיח פטור ממע"מ. מבחינה מעשית, יזמים וקבלנים בתחום הדיור להשכרה נדרשים לבחון בקפידה את מועד העסקה, נוסח הדין החל באותה עת, ואת השלכות המס הנובעות ממבנה העסקה.
המבזק נועד להקנות לנמעניו מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית.
משרדנו ממשיך לעמוד לרשותכם לשאלות או הבהרות נוספות, בעניינים שנסקרו לעיל ובכלל, ואנו מאחלים לכם וליקיריכם ימים רגועים ושקטים.
