ביום 12 ביוני 2026 אימץ המטה לאסטרטגיית קניין רוחני של ממשלת יפן את תוכנית הקניין הרוחני האסטרטגית לשנת 2026, המגדירה את סדרי העדיפויות של הממשלה בתחומי הקניין הרוחני, החדשנות והכלכלה היצירתית.
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא פיתוח מסגרת סדורה יותר להגנה על קניין רוחני בעידן הבינה המלאכותית היוצרת. מטרתה המוצהרת של יפן אינה להגביל את פיתוחן של טכנולוגיות בינה מלאכותית, אלא ליצור סביבה שבה חדשנות טכנולוגית תוכל להתקדם לצד הגנה הולמת על יוצרים ובעלי זכויות ומתן תמורה ראויה להם.
התוכנית קוראת לקידומו של קוד עקרונות להגנה על קניין רוחני ולשקיפות בשימוש ראוי בבינה מלאכותית יוצרת.
הקוד המוצע נועד ליצור סביבה בטוחה וצפויה יותר עבור מפתחי מערכות בינה מלאכותית, ספקי שירותים, משתמשים, יוצרים ובעלי זכויות. הוא מתמקד, בין היתר, בהגברת השקיפות ביחס לאופן שבו מערכות בינה מלאכותית יוצרת מפותחות ומופעלות, לרבות מידע רלוונטי על תהליכי האימון ועל התוצרים המופקים, תוך התחשבות בסודות מסחריים ובאינטרסים מסחריים לגיטימיים אחרים.
ממשלת יפן מתכוונת לקדם את הקוד הן בזירה המקומית והן בזירה הבין־לאומית, ולעודד פיתוח מסגרות שיאפשרו ליוצרים ולבעלי תוכן לקבל תמורה כלכלית הולמת.
הקוד גובש במסגרת הליך היוועצות, והוא עדיין חלק ממסגרת מדיניות מתפתחת. לכן יש לראות בתוכנית מסמך המתווה כיוון ליישום עתידי, ולא משטר סטטוטורי מקיף וחדש של אחריות משפטית שכבר נכנס לתוקף.
התוכנית משקפת דאגה גוברת מפני שימוש בבינה מלאכותית יוצרת להפקת תכנים המשחזרים, מחקים או מתחרים שלא כדין ביצירות מוגנות.
דיני זכויות היוצרים הקיימים ביפן מבחינים בין שימוש ביצירות למטרות מסוימות של ניתוח מידע או שימוש שאינו מיועד להנאה מן היצירה, אשר עשוי ליהנות מחריגים סטטוטוריים, לבין שימושים הפוגעים באופן בלתי סביר באינטרסים של בעלי זכויות היוצרים. השאלה אם תוצר שנוצר באמצעות בינה מלאכותית מפר זכויות יוצרים ממשיכה להיבחן לפי עקרונות מוכרים, ובהם מידת הדמיון לביטוי המוגן והסתמכות על היצירה הקודמת.
תוכנית 2026 מצביעה על כוונתה של יפן להשלים עקרונות משפטיים אלה באמצעות מנגנונים חזקים יותר של שקיפות, אכיפה מעשית ושיתוף פעולה.
התוכנית קוראת גם להמשך בחינתם של מנגנונים שיספקו סעדים אפקטיביים יותר בגין הפרת זכויות קניין רוחני, לרבות פיצוי המשקף את הנזק שנגרם לבעלי הזכויות ואת הרווחים שהפיק המפר.
בנוסף, היא מציעה לבחון מנגנונים שיקלו על אכיפה משותפת או קולקטיבית של זכויות. לכך עשויה להיות חשיבות מיוחדת כאשר מספר רב של יוצרים נפגע מאותו שירות בינה מלאכותית או מאותו דפוס פעולה, אך הגשת תביעות נפרדות אינה מעשית או כדאית מבחינה כלכלית.
הצעות אלה עדיין כפופות להמשך פיתוח מוסדי וחקיקתי.
יפן נקטה באופן מסורתי גישה המעודדת חדשנות בתחום הבינה המלאכותית והשימוש במידע. התוכנית האסטרטגית אינה זונחת גישה זו. תחת זאת, היא מבקשת להוסיף אמצעי הגנה ברורים יותר ליוצרים, לתעשיות התוכן ולבעלי זכויות אחרים.
עבור חברות המפתחות, מספקות או מטמיעות מערכות בינה מלאכותית יוצרת, המסר המעשי ברור: ממשל תאגידי בתחום הבינה המלאכותית הופך בהדרגה גם לסוגיה של קניין רוחני וניהול סיכונים. חברות נדרשות לשקול נושאים כגון שקיפות, ניהול מאגרי מידע לאימון, מנגנוני בקרה על תוצרים, הליכי תלונה, רישוי ומודלים לתגמול יוצרים כחלק ממערך הציות הכולל שלהן בתחום הבינה המלאכותית.
עבור יוצרים ובעלי זכויות, התוכנית עשויה להניח תשתית לשקיפות רבה יותר ולמסלולים יעילים יותר לקבלת פיצוי ולאכיפת זכויות. עם זאת, משמעותה המעשית תהיה תלויה במידה רבה בנוסח הסופי של קוד העקרונות ובאופן שבו ייושמו הסעדים המוצעים.
• תוכנית הקניין הרוחני האסטרטגית לשנת 2026 – הנוסח הרשמי המלא ביפנית
• התקציר הרשמי של תוכנית הקניין הרוחני האסטרטגית לשנת 2026 ביפנית
• החומרים הרשמיים של ישיבת המטה לאסטרטגיית קניין רוחני מיום 12 ביוני 2026
• הודעת משרד ראש ממשלת יפן בדבר אימוץ התוכנית
• חומרי ההיוועצות בעניין טיוטת קוד העקרונות
• הסוכנות היפנית לענייני תרבות: בינה מלאכותית וזכויות יוצרים
• סקירה רשמית באנגלית בנושא בינה מלאכותית וזכויות יוצרים ביפן
מסמך זה מספק סקירה כללית של תוכנית מדיניות ממשלתית. אין בו משום ייעוץ משפטי, וחלק מהצעדים המתוארים בו עדיין מחייבים יישום נוסף, פרסום הנחיות או חקיקה.
עו"ד רן פוגל הוא מומחה מוביל בתחום הפטנטים והקניין הרוחני, המייצג תאגידים בינלאומיים, חברות טכנולוגיה, חברות Fortune 500, אוניברסיטאות וחברות סטארט-אפ. רן מתמקד בסוגיות מורכבות של קניין רוחני בתעשיות התרופות, מדעי החיים, התקשורת, הביטחון והטכנולוגיה.
ליצירת קשר: ranv@s-horowitz.com
