ביום 26 באפריל 2026 פרסמה רשות התחרות, להערות הציבור, טיוטת הנחיות חדשות לבחינת מיזוגים בישראל. הנחיות אלה צפויות להחליף את מסמך ההנחיות הקודם משנת 2011 (גילוי דעת 1/11), שעסק בניתוח התחרותי של מיזוגים אופקיים בלבד (מיזוגים בין מתחרים).
ההנחיות החדשות מציגות מסגרת רחבה, מפורטת ועדכנית לבחינת כלל סוגי המיזוגים, שמטרתה לשקף את ההתפתחויות שחלו בדיני התחרות בישראל ובעולם, בדגש על היבטים "מודרניים" כגון שווקים דיגיטליים, עסקאות הכוללות רכישת נתונים (דאטה) בפרט לאור היקפם הגדול והשימוש הגובר בבינה מלאכותית, רכישת מתחרים בתחילת דרכם, תיאוריות נזק כמו הדרה, חסימה, קשירה וכן מידע רגיש תחרותית.
נוסף על כך, ההנחיות עוסקות בהרחבה בתופעות חדשניות שניצבות בשנים האחרונות במוקד האכיפה, ובהן פלטפורמות דיגיטליות, נתונים כתשומה, כוח שוק של רוכשים ורכישות סדרתיות.
בכך מצטרפת רשות התחרות למגמה עולמית של עדכון מסמכי מדיניות בתחום המיזוגים. בארצות הברית פורסמו הנחיות חדשות בשנת 2023, ובאנגליה בשנת 2021. ההנחיות החדשות שואבות השראה ממסמכים אלה, אך נשענות גם על החלטות ייחודיות שקיבלה הרשות לאורך השנים. גם הנציבות האירופאית פרסמה ביום 30.04.2026 טיוטת הנחיות מקיפה שפתוחה להערות הציבור עד ליום 26.06.2026.
ההנחיות פתוחות להערות הציבור עד 14 ביוני 2026. מניסיון העבר, לא צפוי שיחול שינוי דרמטי בנוסח כפי שפורסם, וסביר שהמסגרת הכללית תיוותר על כנה. לכן, חשוב להכיר את המסגרת החדשה כבר עתה.
השינוי המרכזי הוא החמרה במסגרת האנליטית החלה על מיזוגים בין מתחרים. הרשות מבהירה כי המונח "מתחרים" כולל כל גורם שבינו לבין צד אחר למיזוג מתקיימת (או עשויה להתקיים) "יריבות עסקית" מכל סוג. לכן, יותר עסקאות ייחשבו למיזוגים בין מתחרים ובהתאם – ייבחנו באופן מחמיר יותר.
הרשות ממשיכה להסתמך על מדדים כלכליים מקובלים, ובראשם "מדד HHI", להערכת רמת הריכוזיות בשוק, אך במקביל מאמצת גישה מחמירה יותר מהמקובל בעולם וקובעת חזקות מבניות שנועדו לחסום מיזוגים העלולים לפגוע בתחרות. עם זאת, גם עמידה בחזקות אלה אינה מבטיחה את אישור המיזוג, וכל עסקה תיבחן לפי נסיבותיה. כלומר, אין מדובר ב"נמל מבטחים" (טווח פעולה בטוח). בשונה מההנחיות הקודמות, שהותירו "מרחב תמרון" מסוים, החזקות החדשות צפויות להקשות על אישור מיזוגים בין מתחרים בשווקים ריכוזיים ולהטיל על הצדדים נטל כבד יותר להפריך את החששות.
המשמעות המעשית היא שמיזוגים שאושרו בעבר עשויים שלא להיות מאושרים לפי המסגרת החדשה.
ההנחיות החדשות עוסקות, לראשונה, גם במיזוגים אנכיים – בין גורמים הפועלים בשלבים שונים של שרשרת האספקה, כגון ספק ולקוח – וכן במיזוגים קונגלומרטיים – מיזוגים שמגדילים את נקודות הממשק הקיימות בין חברות מתמזגות או מיזוגים שכוללים מוצרים משלימים, למשל.
בדומה לארצות הברית, הרשות מנסה לשמור על "מתחרים בתחילת דרכם". מדובר במיזוגים בין שחקן דומיננטי לבין מתחרה בתחילת דרכו, שעלולים לעורר חשש מיוחד כאשר קיים פוטנציאל ממשי שמתחרה זה יאיים בעתיד על מעמדו של השחקן הדומיננטי. בנסיבות אלה, הרכישה עלולה לבצר את כוחו של השחקן הדומיננטי או ללבוש אופי של "רכישת חיסול", שמטרתה למנוע פיתוח מוצרים ולמנוע תחרות.
ההנחיות החדשות מרכזות סוגיות שאמנם הפכו לחלק מפרקטיקת האכיפה של רשות התחרות, אך טרם עוגנו במסמך מדיניות אחד, ונלמדו רק מהחלטות הרשות וממסמכים מעטים שפורסמו לציבור – תחרות פוטנציאלית, נתונים, פלטפורמות, רכישה חלקית, רכישה סדרתית וכוח שוק של רוכשים.
בהתאם, הבדיקה צפויה להיות רחבה יותר ולכלול גם נושאים שבעבר זכו לפחות דגש פומבי.
ביחס לתחרות פוטנציאלית, הרשות מבהירה כי כניסה עצמאית לשוק או התרחבות אורגנית עדיפות מבחינה תחרותית על פני מיזוג עם מתחרה קיים או פוטנציאלי. עוד הודגש כי מיזוג עם מתחרה פוטנציאלי, במיוחד עם שחקן דומיננטי, עלול לבצר את כוחו. במקביל, יגבר הקושי לאשר מיזוגים הכוללים מאגרי נתונים משמעותיים, בפרט במיזוגים אנכיים, שבהם עולה חשש לחסימת גישת המתחרים לנתונים חיוניים.
ההנחיות מתייחסות גם לפלטפורמות, ובפרט לפלטפורמות מקוונות. אף שאין מדובר בתופעה חדשה, הרשות, בדומה לרשויות אחרות בעולם, סבורה כי תחום זה מצריך בחינה מעמיקה יותר.
הרשות מפנה זרקור גם לעסקאות הכוללות רכישה חלקית של זכויות, כגון זכות פסיבית לרווחים בחברה, תוך הבחנה בין "עניין פיננסי" לבין "שליטה תאגידית", כאשר כל מקרה ייבחן לגופו. ההנחיות עוסקות גם ברכישות סדרתיות, שעשויות לשמש לבניית כוח שוק. לשם כך הרשות עשויה להביא בחשבון את היסטוריית הרכישות של הרוכש, גם בשווקים אחרים, ולעיין במסמכים פנימיים ובתוכניות עתידיות. זה ביטוי פומבי לכך שגם השקעות מיעוט או רכישות הדרגתיות ייבחנו לעומק.
הרשות מתייחסת גם לטענות הגנה נפוצות, ובהן כניסה עתידית של מתחרים לשוק וטענות ליעילות. אף שטענות אלה נדונו גם בהנחיות הקודמות, נראה כי יינתן להן משקל מוגבל יותר, במיוחד במיזוגים אופקיים. המשמעות המעשית היא שיהיה קשה יותר להסתמך על טענות הגנה כלליות, ללא ביסוס מתאים.
טענה שלפיה כניסת מתחרים חדשים תרסן את החברה הממוזגת תמשיך להיבחן לפי שלושה תנאים מצטברים: מהירות, הסתברות ואפקטיביות הכניסה. לא רק שהכניסה חייבת להיות מהירה דיה כדי למנוע מראש את האפשרות להפעלת כוח שוק על ידי החברה הממוזגת, ולו לתקופה קצרה מאוד, אלא שההסתברות לכניסה זו צריכה להיות קרובה לוודאית. לבסוף, עליה להיות אפקטיבית מבחינת היקפה, עוצמתה ויכולתה להתמיד לאורך זמן, כדי למנוע הפעלת כוח שוק על ידי החברה הממוזגת. במסגרת זו תבחן הרשות גם חסמי כניסה, לרבות חסמי יבוא, וכן ניסיון עבר של כניסה לשוק. ככלל, בהיעדר יבוא סדיר ומשמעותי לפני המיזוג, הרשות תיטה להניח שקיימים חסמי יבוא.
ההנחיות החדשות שומרות על העיקרון שלפיו יעילות חייבת להיות ייחודית למיזוג, משמעותית, קרובה בזמן ומגולגלת לצרכן, אך מחדדות את הנטל המוטל על הצדדים להוכיח כי תנאים אלה אכן מתקיימים.
