מהלך רגולטורי חדש עשוי לשנות את כללי המשחק עבור חברות ארנק בישראל. בעקבות עבודה שהתקיימה בין ינואר לאוגוסט 2024, גיבש צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר המלצות שיובאו לדיון לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2025, ולפיהן חברות החזקה וחברות משלח יד יחויבו במס נוסף על רווחים שלא חולקו לבעלי המניות. לצד עדכון זה, מציג המבזק גם החלטת מיסוי חדשה בנושא סיווג תשלומי פרישה לשותפים בשותפות, פסיקה של בית המשפט העליון המרחיבה את הפטור מהיטל השבחה גם לבנייה של יחידות דיור על גגות מבני מגורים קיימים, והודעה של מנהל רשות המיסים על נוהל גילוי מרצון חדש שצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.
במהלך החודשים ינואר-אוגוסט 2024 התכנס צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר במטרה לבחון את סוגיית הרווחים הלא-מחולקים בחברות ישראליות ("רווחים כלואים"). מטרת הצוות היתה לייצר מתווה שיביא להגדלת שיעור הרווחים הלא-מחולקים שנצברו בחברות ואשר אינם משמשים לצורך הגדלת הפעילות העסקית שלהן. המלצות הצוות הוגשו לאחרונה לממשלה והן יעמדו לדיון לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2025.
דוח הוועדה קובע כי "חברות ארנק" מסוגים אלו מחזיקות כיום בכ-20% מהרווחים הלא מחולקים במשק, באופן שדחייה בחלוקת הדיבידנדים מביאה לאובדן הכנסות למדינה בהיקף של 5-6 מיליארד ₪ בשנה.
אימוץ המתווה המוצע על ידי הממשלה במתכונתו הנוכחית יביא להכבדה משמעותית של נטל המס המוטל על חברות החזקה וחברות משלח יד ישראליות באופן לא שוויוני. מדובר במודל מורכב אשר יקשה על יישום הוראותיו ואכיפתן, וייצור עלויות ציות גבוהות. מעבר לכך, מתווה זה דורש התערבות מפורשת ולא רצויה של המחוקק במנגנון קבלת ההחלטות העסקיות בחברות ישראליות, ובמתכונתו המוצעת הוא יוביל לפגיעה במשק במקום תועלת.
נציין, כי הגשת המתווה נעשתה במקביל לניסיונות הממשלה לקדם "מבצע" לשחרור רווחים כלואים, במסגרתו יוטל שיעור מס מופחת על דיבידנדים למשך תקופה קצובה, במטרה לעודד חברות לחלק את הרווחים שנצברו על ידן. כאן המקום להזכיר, כי מבצע חלוקת דיבידנד מוטב שנערך בשנת 2017 הוגדר כמוצלח במיוחד, לאחר שהוביל לחלוקת דיבידנדים בהיקף של כ-126 מיליארד ₪ באותה שנת מס.
לדעתנו, בשעת החירום החריפה בה נתונה מדינת ישראל, יש לבכר תוכנית המקלה על תושביה מחד גיסא ומייצרת למדינה זרם הכנסות מיידי ומשמעותי מאידך גיסא, כדוגמת מבצע הדיבידנד המוטב שיושם בהצלחה בשנת 2017, על פני מתווה המביא להכבדת נטל המס בצורה לא מידתית ולא שוויונית, כפי שהוצע לממשלה במסגרת דוח הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים.
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית ברשות המיסים החלטת מיסוי חדשה בנושא סיווג תשלומי פרישה לשותפים הפורשים משותפות. עניינה של ההחלטה בשותפות ישראלית העוסקת במתן שירותי ראיית חשבון, בעלת מספר רב של שותפי הון. במועד פרישתם, זכאים שותפי ההון למענק פרישה, אשר משולם בפריסה על פני מספר שנים.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי מענקי הפרישה ידווחו על ידי השותפים הפורשים כהכנסה פירותית החייבת במס בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, והם יתחייבו שלא לדווח ו/או לטעון כי מענקים אלו שולמו להם בגין מוניטין ו/או אי-תחרות ו/או כל זכות אחרת. ברמת השותפות, מענקי הפרישה יותרו בניכוי במועד תשלומם, באופן שייצר הקבלה בין סיווג תשלומי הפרישה לצורך ניכוי בשותפות לבין סיווגם כהכנסת עבודה בידי השותף הפורש.
במסגרת ההחלטה הובהר כי תחולתה מותנית, בין היתר, בהסכמתם של כל השותפים הפורשים, לרבות שותפים עתידיים, לקבל את תנאיה ולפעול בהתאם להוראותיה.
החלטת מיסוי זו עשויה להיות רלוונטית לא רק לשותפות רו"ח, כי אם לכל שותפות בעלת מספר רב של שותפים הזכאים למענקי פרישה. בתוך כך, חשוב להדגיש כי הגם שהחלטה זאת שואפת לייצר לכאורה הקבלה בסיווגם של מענקי הפרישה לצרכי מס, הלכה למעשה יש בה כדי להביא לחיוב מענקי פרישה וזכויות נוספות בשיעור מס מקסימלי בידי השותף הפורש. לפיכך, טרם קבלת ההחלטה לאמץ את הסדר המס המוצע על ידי רשות המיסים, מומלץ לבחון היטב את השלכותיו כמו גם חלופות אחרות העומדות בפני השותפות ושותפיה, שבמקרים רבים יכולים להוביל לצמצום ניכר בנטל המס המוטל עליהם.
לאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בקשר לערעורה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, בשאלת תחולת הפטור מהיטל השבחה על בנייה של יחידות דיור על גגות בניינים משותפים קיימים, לצורך שימוש עצמי.
כידוע, סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע פטור מהיטל השבחה בגין בניה או הרחבה של דירה עד ל-140 מ"ר ("הוראת הפטור"). בגדר הערעור נדרש בית המשפט העליון להכריע בשאלה, לאחר מספר שנים בהן התגלגלה בין הערכאות השונות – האם יש להחיל את הפטור האמור גם ביחס ליחידות דיור הנבנות על גבי גג בניין משותף בעקבות הצמדה של זכויות בנייה?
בית המשפט העליון השיב על שאלה זאת בחיוב, תוך שהוא דוחה את ערעורה של הוועדה המקומית. בתוך כך נפסק, כי אין מקום להבחין בין בניה או הרחבה של דירה על קרקע פנויה לבין בניה של דירה על גבי גג מבנה מגורים משותף, ובלבד שתנאי הוראת הפטור ייבחנו בכל מקרה לגופו ויימצא כי הם מתקיימים.
ביום 5 בספטמבר השתתף מנהל רשות המיסים, מר שי אהרונוביץ', בישיבה השנתית של ועדת המיסים בלשכת עורכי הדין. במסגרת הישיבה הודיע מר אהרונוביץ', כי על אף העיכוב שחל באישור הסופי של הנוהל החדש לגילוי מרצון, הוא צפוי להתפרסם לציבור במהלך השבועות הקרובים.
הנוהל החדש נועד להתמקד בעבירות מס בתחום הקריפטו, אך הלכה למעשה יאפשר הסדרה של עבירות מס לסוגיהן. רשות המיסים הבהירה זה מכבר, כי הנוהל החדש יעניק לציבור הנישומים הזדמנות אחרונה בהחלט להסדרת עבירות מס שבוצעו על ידן, תוך הענקת חסינות מנקיטת הליכים פליליים כנגדם.
