ענף התעופה הוא אחד הענפים הבודדים בישראל שהעלויות החיצוניות הכרוכות בפעילותו – החל מפליטת גזי חממה ועד למפגעי רעש וזיהום אוויר – לא מקבלות ביטוי במערכת המס. מצב זה עשוי להשתנות בקרוב. לקראת הדיונים על תקציב המדינה הבא, פרסמה רשות המסים נייר עמדה הממליץ להטיל מס על כל מטוס הממריא מישראל, בהתאם למשקלו ולמרחק הטיסה. על פי ההצעה, המס צפוי לייקר כרטיס טיסה לאירופה בכ-58 ש"ח וכרטיס טיסה ליעדים רחוקים בכ-274 ש"ח, ולהניב לקופת המדינה הכנסות של כ-1.1 מיליארד ש"ח בשנה.
רשות המסים פרסמה לאחרונה נייר עמדה הממליץ להטיל מס חדש על כל טיסה יוצאת. אם ההמלצה תאומץ, המס צפוי לייקר כרטיס טיסה לאירופה בכ-58 ש"ח וכרטיס ליעדים רחוקים יותר בכ-274 ש"ח. השלכות המהלך עשויות להיות רחבות ולהשפיע לא רק על חברות התעופה, אלא גם על חברות וארגונים בעלי הוצאות נסיעה משמעותיות, יבואנים ויצואנים המסתמכים על הובלה אווירית, וכן סוכנויות נסיעות וחברות תיירות.
לקראת הדיונים על תקציב המדינה הבא, פורסם כעת נייר עמדה של רשויות המס בנושא מיסוי טיסות יוצאות, שנערך על ידי החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות.
נייר העמדה בחן מספר חלופות למיסוי טיסות, והמליץ על הטלת מס על כל מטוס הממריא משדה תעופה בישראל, שיחושב בהתאם למשקל המטוס ולמרחק הטיסה. חלופה זו נבחרה בשל פשטותה התפעולית והוודאות שהיא מעניקה לחברות התעופה באשר לגובה המס שיוטל עליהן, ללא תלות במספר הנוסעים בפועל.
על פי ההצעה, גובה המס ינוע מכ-1,300 ש"ח לטיסה (במטוס שמשקלו עד 50 טונות, בטיסה קצרה) ועד לכ-100,000 ש"ח לטיסה (במטוס שמשקלו עולה על 300 טונות, בטיסה ליעד רחוק).
במונחים של עלות לנוסע, המס צפוי להוסיף כ-12 ש"ח לכרטיס בטיסת פנים, כ-58 ש"ח לכרטיס בטיסה לטווח בינוני (בעיקר ליעדים באירופה), וכ-274 ש"ח לכרטיס בטיסה לטווח ארוך (כגון טיסות לארצות הברית ולמזרח אסיה).
במילים אחרות, המס עשוי להוות כ-4%–5% ממחיר כרטיס הטיסה שמשלם הנוסע. להערכת רשות המסים, ההכנסות הצפויות למדינה מגביית המס עשויות להגיע לכ-1.1 מיליארד ש"ח בשנה.
הרציונל העומד בבסיס ההצעה הוא תרומתו המשמעותית של ענף התעופה להתחממות הגלובלית, לצד מפגעים סביבתיים מקומיים, ובהם רעש וזיהום אוויר, המחייבים השקעה ציבורית בתשתיות מתאימות ובמערכת הבריאות.
בניגוד לענפי הרכב והתעשייה, מערכת המס בישראל אינה מביאה כיום בחשבון את העלויות הנוספות שפעילות התעופה מטילה על המשק.
בהקשר זה יצוין, כי ביוני 2026 פרסם משרד האנרגיה והתשתיות מתווה חקיקה חדש, שלפיו יידרש ענף התעופה לשלב דלק תעופתי בר-קיימא (Sustainable Aviation Fuel – SAF) בשיעור של 2% החל משנת 2028, שיעלה בהדרגה עד ל-70% בשנת 2053. המתווה נועד להתאים את ההסדרה בישראל להוראות תקנת האיחוד האירופי Regulation (EU) 2023/2405 (ReFuelEU Aviation) והוא מטיל חובות חדשות בתחום הציות והדיווח על כלל חברות התעופה המפעילות טיסות מישראל ואליה.
על פי נייר העמדה, מדינות נוספות, ובהן בריטניה, צרפת וגרמניה, אימצו בשנים האחרונות מנגנוני מיסוי דומים על טיסות יוצאות, משיקולים דומים.
בשלב זה מדובר בהמלצה בלבד, שטרם אומצה.
ככל שההצעה תיושם, השפעותיה עשויות לחרוג מענף התעופה עצמו. לצד חברות התעופה, המס עשוי להשפיע גם על חברות וארגונים בעלי הוצאות נסיעה משמעותיות; על יבואנים ויצואנים המסתמכים על הובלה אווירית, שכן המס מוטל על המטוס עצמו ועשוי לחול גם על טיסות מטען; וכן על סוכנויות נסיעות ומפעילי תיירות.
במקביל, הדרישות החדשות לשימוש בדלק תעופתי בר-קיימא צפויות ליצור חובות רגולטוריות חדשות, אך גם הזדמנויות עסקיות, עבור ספקיות דלק וחברות אנרגיה.