כך תגנו על השקעות ישראליות בחו"ל באמצעות הסכמים בין-לאומיים

4 דקות קריאה

משקיעים ישראלים הפועלים במדינות זרות עשויים ליהנות מהגנות משמעותיות מכוח הסכמים בין-לאומיים להגנה על השקעות, המבטיחים, בין היתר, מתן יחס הוגן למשקיע ופיצוי הולם במקרה של הפקעה. ישראל חתומה על כ-40 הסכמים כאלה. מעבר להגנות המהותיות, הסכמים אלה עשויים לאפשר למשקיע להימנע מהתדיינות בבתי המשפט של המדינה הזרה ולפנות במקום זאת לבוררות בין-לאומית, לרוב במסגרת ICSID – מוסד הבוררות המוביל בתחום ההשקעות, הפועל תחת חסות הבנק העולמי. גם כאשר אין הסכם רלוונטי, עומדות למשקיעים חלופות שיש לבחון מבעוד מועד.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה מתמדת בהשקעות של חברות ואנשי עסקים ישראלים במדינות זרות. להשקעות אלה פוטנציאל עסקי ניכר, אך יש לזכור כי הן כרוכות בסיכונים ייחודיים, במיוחד כאשר הן מתבצעות בכלכלות מתפתחות. בנוסף, בימים אלה עלולות מדינות מסוימות להפנות כתף קרה למשקיעים ישראלים או לנקוט ביחס לעומתי כלפיהם. אפיק ייחודי ומשמעותי לניהול סיכונים וקשיים שכאלה עשוי להימצא בהסכמים בין-לאומיים להגנה על השקעות.

מהם הסכמי ההגנה על השקעות ומה הם מקנים למשקיעים?

בשנות ה-90 החלו מדינות רבות לחתום על הסכמים בילטרליים להגנה על השקעות (Bilateral Investment Treaties) במטרה ליצור סביבת השקעה יציבה ובטוחה שתעודד השקעות זרות. קיימים כיום למעלה מ-2,200 הסכמים בין-לאומיים שכאלה, וישראל חתומה על כ-40 מהם, בין השאר למול טורקיה, איחוד האמירויות, אתיופיה, גאורגיה, גואטמלה, קרואטיה, צ'כיה ובולגריה. למרות שהסכמים אלה נחתמים בין מדינות, הם מקנים הגנות למשקיעים שהם אזרחי מדינות אלו, בין אם חברות או אנשי עסקים. הגנות אלה משתנות מהסכם למשנהו אך כוללות לרוב סעיפים שבהם המדינה מתחייבת להעניק למשקיע יחס הוגן (fair and equitable treatment) או מתחייבת להעניק לו את אותו היחס שהמדינה מעניקה לאזרחיה שלה (national treatment) או לאזרחי מדינה שלישית (most-favoured-nation). כמו כן, רוב הסכמי ההגנה על השקעות מגינים על משקיעים במקרה שההשקעה הופקעה ולא ניתן בגדר כך פיצוי הולם.

 

כיצד ניתן ליישב סכסוך מול מדינה זרה באמצעות בוררות בין-לאומית?

הגנה נוספת ומשמעותית הניתנת למשקיעים בהסכמי הגנה על השקעות היא היכולת לנהל סכסוך המתעורר למול המדינה ביחס להשקעה באמצעות בוררות בין-לאומית ובכך להימנע מניהול הליך בפני מערכות המשפט של המדינה עצמה. המוכר מבין מוסדות בוררות ההשקעות הרלוונטיים הוא המרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID) הפועל בוושינגטון הבירה ומשתייך לבנק העולמי. ICSID הוקם באמצעות הסכם בין-לאומי בשנת 1966 במטרה ליצור פורום נוח ונייטרלי ליישוב מהיר ויעיל של סכסוכי השקעות. ICSID מונה כיום 158 מדינות חברות, בהן ישראל, וניהל עד היום מעל ל-1,000 תיקי בוררות בין-לאומית. עם היתרונות הרבים לניהול הליך בוררות בין-לאומית ב-ICSID נמנים:

  1. עלות ההליך זולה יותר מבשאר מוסדות הבוררות מכיוון ש-ICSID קובע את התעריפים השעתיים של הבוררים ואלה אינם יכולים לשנותם. בנוסף, ICSID מעמיד לידי הצדדים את חדרי הדיונים בוושינגטון הבירה ללא עלות נוספת.
  2. אכיפת פסקי הבוררות נעשית באופן מזורז מכיוון שמדינות החברות באמנת ICSID מחויבות לאכוף את פסקי הבוררות באותו האופן שבו הן אוכפות פסקי דין סופיים הניתנים ע"י בתי המשפט שלהן.
  3. ניהול ההליך ב-ICSID, הפועל כמערכת סגורה, מוביל לכך שכל ההליכים, לרבות הליכים לביטול פסק הבוררות, נעשים ב-ICSID עצמו.

מה ניתן לעשות כאשר אין הסכם בילטרלי רלוונטי?

על כן, מומלץ למשקיעים ישראלים לבדוק לפני השקעתם – וכן במקרה שבו מתגלה סכסוך עם המדינה הזרה לגבי ההשקעה – האם ישראל והמדינה הרלוונטית חתומות על הסכם בילטרלי להגנה על השקעות ומה ההגנות המוקנות תחת הסכם שכזה. במידה ואין הסכם כזה, ישנן אפשרויות נוספות העומדות בידי המשקיע הישראלי המבקש לפתוח בהליכי בוררות בין-לאומית נגד המדינה הזרה:

  1. הליכי בוררות בין-לאומית על בסיס חוק השקעות של המדינה הזרה, ככל שקיים כזה: כ-60 מדינות, בעיקר באפריקה ודרום אמריקה אימצו חוקי השקעות המאפשרים למשקיעים זרים לפתוח בהליכי בוררות בין-לאומית כנגדן. ההגנות הניתנות למשקיעים במסגרת חוקים אלו משתנות מאוד ממדינה למדינה ויש לבחון אותם בקפידה לפני ביצוע ההשקעה.
  2. הכללת תניית בוררות בין-לאומית בחוזה ההשקעה: כאשר משקיע ישראלי חותם על חוזה השקעה עם המדינה הזרה יש באפשרותו לבקש לכלול בחוזה זה תניית בוררות בין-לאומית. תנאי תוקפה של תנייה זו משתנים בהתאם לנסיבות ולמוסד הבוררות הנבחר. לדוגמה, במידה וההשקעה במדינה הזרה מתבצעת על ידי חברה שהתאגדה באותה מדינה, כפי שנדרש במספר רב של מדינות, והבוררות מתנהלת ב-ICSID, ישנה חשיבות רבה לכך שהמדינה הזרה תסכים בכתב להתייחס לחברה המקומית כחברה זרה. כתמיד, בכדי למנוע סיבוכים עתידיים, מומלץ להיוועץ בעו"ד מומחה בתחום בעת גיבושו של החוזה.
  3. שינוי מבנה ההשקעה כדי שייכלל תחת הסכם עידוד השקעות: באופן עקרוני, אין מניעה לתכנן את מבנה ההשקעה כך שהיא תיכלל תחת הסכם עידוד השקעות כלשהו שישראל אינה צד לו. משקיע רשאי, לדוגמה, לבצע את ההשקעה דרך הקמת חברת גג (Holding company) במדינה שלה יש הסכם עידוד השקעה עם המדינה שבו הוא מעוניין להשקיע. רוב הסכמי עידוד השקעות מגינים על השקעות בחברות גג, אך לא כולם. יש לציין כי שינוי מבנה השקעה צריך להיעשות לפני שהסכסוך נהיה צפוי מכיוון שאלמלא כן, השינוי יכול להיחשב כניצול לרעה של הליך משפטי.
  4. הגעה להסכמה עם המדינה, לאחר פרוץ סכסוך, למסור אותו ליישוב באמצעות בוררות בין-לאומית.

מה כדאי לזכור לפני פתיחת הליך בוררות?

ישנם כמובן מספר גורמים נוספים שהמשקיע הישראלי צריך לקחת בחשבון לפני התחלת הליך בוררות בין-לאומית נגד מדינה זרה. צוות הבוררות הבין-לאומית במשרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה בנושא.

עדכונים נוספים

עדכונים

בית המשפט הגבוה באנגליה דחה את תביעת שיין נגד טמו בגין הפרת זכויות יוצרים, בקובעו כי שיין לא הוכיחה בעלות בזכויות בתמונות המוצר עליהן הסתמכה.

חדשות

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת לקוחותינו לאשר את פסק הבוררות בסכסוך סביב ישיבת פוניבז', ודחה את הבקשה לבטלו.

מאמרים

הפרק הישראלי של ש. הורוביץ ב-Legal 500 AI Comparative Guide פורסם – סקירת הסביבה המשפטית והרגולטורית בתחום הבינה המלאכותית.

הרשמה לניוזלטר

קבלו את העדכונים האחרונים ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלכם

Subscribe

Get the latest updates straight to your inbox

SHARE

Facebook
LinkedIn
WhatsApp
Email
Print