משרד האוצר פרסם לאחרונה תזכירי חוק חדשים, כחלק מטיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2026 (תיקוני חקיקה ליישום מדיניות כלכלית לתקציב 2026, התשס"ו-2025) (התוכנית הכלכלית). תזכירים אלה ממשיכים את סדרת הצעות החקיקה בנושאי מס שפורסמו לאחרונה, כפי שנסקרו על ידינו בדוח המס שלנו מדצמבר 2025 (לקריאה). הפעם נתמקד בשני תזכירי חוק משמעותיים: הראשון עוסק בהטלת חובת דיווח על ערוצים מקוונים הכוללים השכרה לטווח קצר של דירות מגורים, והשני מציע רגולציה מקיפה על מיסוי נכסים דיגיטליים (קריפטו). שני תזכירים אלה מבקשים להגביר את השקיפות, להפחית את ההון הלא מוצהר בישראל וליצור ודאות רגולטורית.
לאחרונה פורסם תזכיר חוק בנושא "חובת הדיווח של פלטפורמות מקוונות". תזכיר החוק מציע להוסיף הוראות חדשות לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, אשר יחייבו משכירים בישראל הפועלים באמצעות ערוץ מקוון (מערכת מקוונת המאפשרת חיבור בין משכירים למשתמשים לצורך כניסה לעסקת השכרה כגון Airbnb ו-Booking), לדווח לרשות המסים בישראל על הכנסות משכירות שנוצרו על ידם.
הצעת החוק הנוכחית מגיעה על רקע התפתחות משמעותית בשוק השכרת הדירות לטווח קצר בישראל, באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. בהקשר זה יש לזכור כי כבר בשנת 2016 ביצע רשות המסים פעולות ביקורת ממוקדות בתחום השכרת הדירות לטווח קצר, שחשפו שיעורי אי-דיווח גבוהים בקרב ציבור הנישומים. סוגיית הסדרת שוק זה אף הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ 4768/20 התאחדות המלונות בישראל נגד רשות המסים, שם טענו העותרים לקיומה של תחרות לא הוגנת בין השכרת דירות לטווח קצר על ידי משכירים הפועלים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, לבין מלונות הכפופים לדרישות רגולטוריות מחמירות. לפיכך, העותרים דרשו, בין היתר, לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות לנכות מס במקור ולספק לרשויות הישראליות מידע מפורט על פעילות המשכירים. רשות המסים ו-Airbnb ביקשו לדחות את העתירה, בטענה כי היא נוגעת לסוגיה הדורשת פתרון רגולטורי ולא פסיקה שיפוטית. בית המשפט העליון קיבל את עמדתם והעתירה נדחתה. בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב כי מטרתו לצמצם את ההון הלא מוצהר ואת הפסדי המס הנובעים מאי-דיווח על הכנסות שנוצרו מערוצים מקוונים. התזכיר מציין כי שינויים טכנולוגיים עולמיים הביאו לעלייה בהיקף העסקאות המקוונות, ולחוסר מהותי במידע על עסקאות אלו, במיוחד כאשר הערוץ מנוהל מחוץ לישראל, תופעה שהביאה להפסדי מס המוערכים במאות מיליוני שקלים בשנה.
התזכיר מדגיש כי ההצעה תואמת מודלים בינלאומיים שאומצו על ידי ה-OECD, האיחוד האירופי ומדינות אחרות כמו אוסטרליה ואנגליה, המחייבים מפעילי ערוצים מקוונים לדווח לרשויות המס המקומיות על משתמשים המייצרים דרכם הכנסה.
תזכיר החוק מציע להוסיף סעיף 141ג לחוק, אשר יטיל חובת דיווח על "מפעיל ערוץ מקוון" (אדם המפעיל מערכת מקוונת, המאפשרת קשר בין משכירים למשתמשים לצורך ביצוע עסקאות השכרת נדל"ן בישראל), ובאמצעותה נקבע מחיר העסקה ומועברים פרטי אמצעי התשלום עבור העסקה).
חובת הדיווח תחול על "משתמש חייב בדיווח" – משכיר בישראל אשר מבצע לפחות עשר עסקאות נדל"ן בישראל באמצעות הערוץ המקוון בשנת המס ובתמורה התקבלו תשלומים בסכום מצטבר העולה על 8,000 ₪ בשנה.
בהתאם לתזכיר החוק, הדיווח יכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:
לאחרונה פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכסים דיגיטליים), התשס"ו-2026, כחלק מתזכיר החוק של התוכנית הכלכלית. ההצעה כוללת שורה של תיקוני חקיקה בנוגע למיסוי נכסים דיגיטליים.
התיקון המוצע מבקש להוסיף לסעיף 1 לחוק מס הכנסה הגדרה עצמאית למונח "מטבע חוץ", לפיה מטבע חוץ יתייחס ל- שטרות או מטבעות או ייצוגם הדיגיטלי, המהווים הילך חוקי במדינות זרות, והמונפקים על ידי גוף ממשלתי בעל סמכות מוניטרית לפי דין אותה מדינה. משמעות התיקון היא, שגם כאשר נכס דיגיטלי מהווה הילך חוקי במדינה זרה, אך אינו מונפק על ידי אדם בעל סמכות מוניטרית במדינה, הוא לא ייכלל בגדר מטבע חוץ לצורכי מס ישראלי, ולכן המחזיק בו לא יהיה זכאי לפטור ממס ביחס להפרשי הצמדה לפי הוראות סעיף 9(13) לחוק מס הכנסה.
יתרה מכך, הוצע לתקן את הוראות סעיף 88 לחוק מס הכנסה ולהוסיף הגדרה מקיפה למונח "נכס דיגיטלי". לפיכך הוצע לקבוע כי המונח "נכס דיגיטלי" יוגדר כייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסנה דיגיטלית, ועושה שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזרת או בטכנולוגיה דומה אחרת כפי שיקבע שר האוצר בצו. בשל הדינמיות המאפיינת את התחום, הוצע להעניק סמכות לשר האוצר לקבוע בצו סוגי נכסים נוספים שייחשבו כנכסים דיגיטליים או שיוחרגו מההגדרה, ובכך לאפשר התאמה מהירה של מערכת המס להתפתחויות טכנולוגיות עתידיות.
הוצע להוסיף סעיף קטן (4) לסעיף 89(ב) לחוק הדיגיטלי (ITO) ולהבהיר במסגרתו כללים לקביעת מיקום יצירת או גידול רווח ההון ביחס לנכס דיגיטלי, ובהתאמה, מיסוי זה בישראל. על פי התיקון, מקום יצירת רווח ההון יהיה ישראל בכל אחד מהמקרים הבאים:
נציין כי לתזכיר החוק המוצע בהקשר זה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור נישומים רבים. כך, לדוגמה, עולים חדשים או תושבים ותיקים חוזרים שרכשו מטבעות דיגיטליים לאחר שעלו/חזרו לישראל, במהלך תקופת ההטבות, עלולים למצוא את עצמם חייבים במס על רווח ההון הנובע ממכירת המטבעות, שכן מדובר ברווח שמקורו בישראל. לפיכך, תכנון מושכל של מבנה האחזקות בנכסים דיגיטליים, לפני כניסת החוק לתוקף, עשוי להביא לחיסכון משמעותי במס בעת מכירתם.
רשות המסים פרסמה לאחרונה רשימה של עמדות חדשות חייבות בדיווח, המעדכנות ומבהירות את סוגיות המס השונות. עמדות אלו, שחלקן מהוות עדכון לעמדות קודמות, משפיעות על מגוון רחב של נישומים, כולל נאמנויות, תושבי ישראל בעלי הכנסה בחו"ל, חברות המקבלות דיבידנדים מחברות בנות זרות וחברות פרטיות שהעבירו נכסים או פורקו במסגרת הוראת השעה. במבזק זה נתמקד בשתי עמדות עיקריות מתוך הרשימה שפורסמה לאחרונה:
עמדה זו מבהירה כי חישוב ההכנסה החייבת במס הנובעת מהכנסה שנוצרה על ידי תושב ישראל מחוץ לישראל ייעשה בהתאם להוראות חוקי המס הישראליים (ולאו דווקא בהתאם לחוקים החלים במדינה הזרה). תושב ישראל המייצר הכנסה מחוץ לישראל באופן ישיר או באמצעות גוף המוחזק על ידו ("גוף שקוף"), יהיה כפוף לחובת דיווח. בהקשר זה, יתרון המס ייבחן כהפרש בין חבות המס לפי עמדת רשות המסים לבין חבות המס לפי עמדת הנישום.
יובהר כי עמדה זו מהווה עדכון לעמדה 27/2016. לפיכך, בעוד שבעבר חובת הדיווח חלה רק במקרים של החזקה של יותר מ-10% מאמצעי השליטה בגוף השקוף, כיום היא תחול רק לגבי החזקה של 25% ומעלה מאמצעי השליטה בגוף השקוף.
עמדה זו מבהירה, כי חברה בעיצומן שלא ביקשה ולא קיבלה את אישור רשות המסים בנוגע להעברת נכס או פירוקו בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק היעילות הכלכלית (הוראת שעה), לא תהיה כפופה להוראת שעה.
לפיכך, כאשר העברת נכס לא דווחה ולא אושרה כנדרש, יחולו הוראות חוק היעילות הכלכלית והיא תיתפס כדיבידנד בעין לבעלי המניות (מכירת נכס בשווי שוק ברמת החברה ודיבידנד במסגרת תמורה ברוטו לנכס עבור בעל המניות).
יתרה מכך, כאשר פירוק לא דווח ולא אושר כנדרש, יחולו הוראות חוק היעילות הכלכלית ונכסי החברה המפורקת יתפסו כאילו נמכרו בשווי שוק.
עמדה זו לא תחול על חברות שביצעו את העברת הנכסים/פורקו לפני תאריך פרסום חוזר מס הכנסה מיום 3 באפריל 2025, או ביחס לחברות שהגישו בקשה באמצעות מערכת פסיקות המס עד 30 ביוני 2026 וצירפו אישור ניכוי מס במקור על הדיבידנד ששולם או ראיות ממשיות המעידות על כך שההעברה בוצעה בזמן.
