תופעת הדיפ-פייק והנזקים הרבים הנלווים לה, לרבות הסכנות לדמוקרטיה, נדונה לאחרונה בפני כב' השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בפרשת "בנט 2026" – נפתלי בנט (העותרים) נגד מפלגת הליכוד (המשיבה).
בעתירה נדונה תמונה שפרסמה מפלגת הליכוד ברשתות החברתיות, המציגה את נפתלי בנט ויאיר לפיד בסיטואציה מעובדת (פוטומונטאז' או תוצר של בינה מלאכותית), המציגה מצג שווא של שיתוף פעולה פוליטי עם המפלגות הערביות או הסכמות שלא היו במציאות. לפיכך נתבקש צו מניעה להסרת הפרסום וחיוב בפרסום הבהרה שמדובר בתמונה מעובדת.
הסכנות הטמונות בשימושים מסוג זה, ואף הגדרה למונח, ניתנו בפרשה דומה לפני מספר שנים – במסגרת עתירה לצו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) תשי"ט 1959, של יש עתיד בראשות יאיר לפיד, כנגד עמותת "כן לשלום" ופייסבוק ישראל, להסרת סרטון דיפ-פייק שפורסם בדף המשיבה בפייסבוק. העותרת טענה כי במסגרת הסרטון מופיעה דמות הנחזית להיות יאיר לפיד, הנושאת "נאום בחירות". בהחלטה התייחס שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן למונח זה:
"דיפ פייק (deepfake) הוא כינוי לטכנולוגיה ליצירת תוכן קולי או חזותי או לשינוי תוכן קיים, כך שהצופה הסביר (ואף הצופה המתוחכם) יסבור כי פלוני ביצע פעולה או העביר מסר, אך התוכן אינו אמיתי. התוכן הוא באיכות גבוהה עד כדי כך שמשתמש מן הישוב יתקשה לרוב לגלות שמדובר בזיוף." (תב"כ 24/9, 2021).
השאלה שנדונה הייתה האם פרסום תמונה מעובדת באופן ריאליסטי (Deepfake/AI) עולה כדי עבירה על סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), האוסר על פרסום תעמולת בחירות המכילה "הפרעה לציבור" או "מתן מידע כוזב" שיש בו כדי להשפיע על רצון הבוחר בצורה מטעה:
"לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה."
השופט סולברג ציין כי לבד מהשערה על שימוש בבינה מלאכותית במקרה שלפנינו – לא הוצגה ראיה כלשהי לכך: לא חוות דעת מומחה, ולא מאפיינים ייחודיים לבינה מלאכותית בתמונה המהונדסת. זאת, תוך אזכור דברים שכתב בעתירה קודמת שנדחתה בשל העדר פנייה מקדימה לצד השני: "לא ברור אם התמונה מושא העתירה נוצרה באמצעי בינה מלאכותית, שמא בכלי מחשוב 'ותיקים' כמו תוכנה רגילה לעיבוד תמונה" (פסקה 3).
אך בכל זאת, מצא השופט סולברג לנכון להעיר שתי הערות החלות על פרסומים "מהונדסים" – הן באמצעות בינה מלאכותית, הן באמצעים אחרים:
פרסומים מסוג זה עלולים לערער בקרב הציבור את האמונה בכך שיש אמת בבחירות בכלל. כדברי השופט פוגלמן: "אם כל דבר אפשר לזייף, מדוע להאמין בדבר כלשהו? מכאן שגלומה בהם סכנה לעצם קיום הליכי הבחירות ולקיום המערכת הדמוקרטית." (עניין כן לשלום, פסקה 8)
במקרה זה נמצאה הפרה של סעיף 13, ללא תלות באמצעי ששימש ליצירת התמונה, בין השאר משום שהפרסום נחזה להיות אמיתי. אילו היה מצוין בציון ברור וגלוי לכול כי התמונה אינה מייצגת את המציאות וכי היא מעשה ידי תוכנה – אפשר בהחלט שלא הייתה קמה ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר.
השופט סולברג הבהיר כי הגנה על טוהר הבחירות מחייבת מלחמה בתופעת הדיפ-פייק, שכן חופש הביטוי הפוליטי אינו כולל "חופש לזייף מציאות" באמצעים טכנולוגיים מתקדמים – והעתירה התקבלה.
להלן עיקרי הצווים שניתנו:
לקריאת ההחלטה המלאה, לחצוא על כפתור "קרא עוד".
