ב-16 באוקטובר 2026 ייכנס לתוקפו תיקון תשפ"ו – 2025 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), אשר יחיל לראשונה חובות על מזמיני עבודות בתחום הבטיחות, וכן יטיל חובות נוספות על מבצע הבנייה והגורמים מטעמו במסגרת אתרי בנייה.
אחד החידושים המשמעותיים ביותר בתיקון הוא הרחבת אחריותו של מזמין העבודה בתחום הבטיחות. בעוד שבעבר האחריות לתחום הבטיחות התמקדה במבצע הבנייה בלבד, ובפרט במנהל העבודה מטעמו, מעתה יידרש גם המזמין ליטול חלק פעיל בניהול הבטיחות ולבצע שורה של פעולות מקדימות כתנאי לתחילת עבודות הבנייה.
בין היתר, המזמין יידרש לוודא כי הוכנה תכנית בטיחות לאתר, כי הסכם ההתקשרות עם מבצע הבנייה מפרט את המשאבים הנדרשים ליישומה, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות, וכי מונה בקר בטיחות מטעמו, העומד בתנאי כשירות מכוח התקנות. רק לאחר בחינת התקיימותם של תנאים אלה יוכל המזמין לאשר בכתב את תחילת ביצוע העבודות, והקבלן יוכל להתחיל בעבודות הבנייה.
לצד חובות המזמין באישור תחילת העבודות, מעורבותו של המזמין נמשכת גם לאורך חיי הפרויקט – ככל שייוודע למזמין על ידי בקר הבטיחות מטעמו כי קיים באתר סיכוי בלתי קביל, עליו לוודא כי ניתן מענה לסיכון ולאשר זאת בכתב בתוך 48 שעות.
התיקון מבסס מנגנון חדש לניהול הבטיחות, הנשען על חלוקת אחריות ברורה בין בעלי התפקידים ועל מנגנוני בקרה ודיווח לאורך כל חיי הפרויקט. לצד בעלי התפקידים הקיימים, מוסיף התיקון שני תפקידים חדשים – בקר בטיחות ומנהל אתר – אשר נועדו לחזק את הפיקוח על הבטיחות באתר, וליצור מנגנוני בקרה ודיווח עצמאיים.
בקר הבטיחות, אשר ימונה מטעם המזמין, יבצע ביקורות תקופתיות באתר (בשלבי החפירות, הביסוס, השלד והגמר, ואחת ל-3 חודשים לפחות), יבחן את יישום תכנית הבטיחות, ויתריע על ליקויים, ובפרט על סיכונים בלתי קבילים, כפי שהוגדרו בתכנית. אין מגבלה על זהותו של בקר הבטיחות, ובלבד שיעמוד בתנאי הכשירות (מהנדס או הנדסאי אזרחי, או ממונה בטיחות מוסמך), ושלא ישמש בתפקיד מנהל עבודה, מנהל אתר או ממונה הבטיחות באתר.
מנהל האתר, אשר ימונה על ידי מבצע הבנייה באתרים ששטחם 15,000 מ"ר ומעלה (לפי היתר הבנייה), יידרש לקיים ביקורות עתיות באתר, אחת ל-30 ימים לפחות, לוודא את יישום המענים לסיכונים שנקבעו בתכנית הבטיחות, וכן לאשר כי ניתן להם מענה. בנוסף, מנהל האתר יידרש להורות על הפסקת עבודה באתר, ככל שמתקיים סיכון שאינו קביל ואין משאבים דרושים למתן מענה לסיכון. גם על זהותו של מנהל האתר אין מגבלה, ובלבד שיעמוד בתנאי הכשירות (מהנדס או הנדסאי אזרחי), ולא ישמש מנהל עבודה או בקר בטיחות באתר.
במקביל, הורחבו גם חובותיו של מבצע הבנייה והגורמים מטעמו. מבצע הבנייה לא יתחיל בעבודות בטרם מינה מנהל עבודה (וככל שהדבר נדרש לפי התקנות – גם מנהל אתר); וידא כי קיימת תכנית הנדסית ככל שהדבר נדרש וכי העבודות מבוצעות בהתאם לה; אישר בחתימתו את תכנית הבטיחות; וקיבל אישור בכתב מהמזמין לתחילת ביצוע העבודות (לאחר שהמזמין וידא הקצאת משאבים ומינה בקר בטיחות מטעמו). כמו כן, על מבצע הבנייה לאפשר, על ידי הקצאת המשאבים והתנאים המתאימים, את עבודתו של מנהל העבודה ומנהל האתר למען ביצוע חובותיהם מכוח התקנות.
בכל הקשור למנהל העבודה, התיקון אינו משנה באופן מהותי את התנאים למינוי מנהל עבודה, הכישורים הנדרשים למנהל עבודה, פסילת מנהל עבודה על ידי מפקח עבודה, וכיו"ב. ואולם, התיקון מחיל חובת רישום למנהלי עבודה במרשם של משרד העבודה, וחידוש הרישום (כעבור חמש שנים) יותנה במילוי תנאי כשירות חלופיים, של עבודה רצופה כמנהל עבודה או מעבר השתלמות בתחום.
על ממונה הבטיחות מטעם המזמין יחולו חובות חדשות ומוגברות. ממונה הבטיחות יהיה מחויב למסור, בנוסף להודעה למבצע הבנייה, דיווח למנהל העבודה ולמנהל האתר על מפגעי בטיחות. בדוח זה, על הממונה לפרט מפגעים והפרות אשר עליהם דיווח בדוחות קודמים וטרם הוסרו, וכן יפרט על עדכונים נדרשים לתכנית הבטיחות, ככל שיש צורך בעדכונה.
כמו כן, ככל שממונה הבטיחות הורה על הפסקת עבודה באתר, במקרה שבו נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד, עליו להעביר דיווח על כך למבצע הבנייה, מנהל העבודה, בקר הבטיחות, מנהל האתר, ככל שמונה, וכן להודיע על כך למפקח העבודה האזורי, בהתאם לטופס שבתוספת הראשונה לתקנות.
התיקון מעניק לתכנית הבטיחות מעמד מרכזי בניהול הפרויקט, ומרחיב את חובת הכנתה לכל אתר בנייה, ללא תלות במספר העובדים.
סוג התכנית נגזר מכמות העובדים המועסקים באתר הבנייה: באתרים המעסיקים 50 עובדים ומעלה, נדרשת "תכנית לניהול בטיחות" שתיערך על ידי ממונה בטיחות מוסמך שעבר השתלמות ייעודית; ואילו באתרים של עד 49 עובדים, נדרשת "תכנית ארגון בטיחותי".
בשני המקרים, התקנות קובעות שורה של חובות הקשורות באישור ועדכון תכנית הבטיחות, כך שאין מדובר עוד ב"תכנית מגירה", אלא במסמך חי ונושם, המשמש בסיס לזיהוי סיכונים וניהולם ולהקצאת משאבים לתחום הבטיחות. כל שינוי של תכנית הבטיחות מצריך חתימה והפצה של התכנית לכלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המזמין, ובמקרה שבו התגלה סיכון שלא ניתן לו מענה בתכנית הבטיחות – חלה חובת עדכון של התכנית.
בנוסף לאמור לעיל, התיקון מעדכן הוראות שונות הקשורות לפיגומים ומתקנים אחרים באתרי בנייה, ובכלל זה, הוראות רבות גם נמחקו.
כך למשל, התקנות קובעות כי הקמה, התקנה, פירוק או שינוי בפיגום זקפים, שגובהו עולה על 6 מטרים, דורשת את נוכחותו והשגחתו של "בונה מקצועי לפיגומי זקפים" ובהתאם לתכנית. זאת, במקום ההוראה הקיימת לפיה העבודה תיעשה בפיקוח "בונה מקצועי לפיגומים". בכל הנוגע ליתר סוגי הפיגומים (כמו פיגום ממוכן, פיגום זיזי או שלוח, פיגום תלוי וכיו"ב), וכן בנוגע להוראות ספציפיות למבנה הפיגום, אזני הפיגום, רצפת הפיגום וכיו"ב, התיקון מבטל למעשה מרבית מהוראות אלה. זאת, מתוך ההבנה שכיום חלק מהתקנות אינן רלוונטיות, אינן מתאימות לכל אתר ולמבנה כל פיגום, ולכן התיקון קובע באופן כללי כי על העבודה עם פיגומים להיעשות בהתאם לתכנית הנדסית.
באותו האופן, גם הוראות הנוגעות לגידור באתרי בנייה ולעבודה עם טפסות בוטלו, ובמקומן נקבעה החובה לעבוד בהתאם לתכנית הנדסית.
לעיון בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(תיקון), התשפ"ו-2025 לחצו כאן.
התיקון משתלב במגמה הקיימת של הרגולטור ובתי המשפט להרחיב את מעגל האחראיים לתחום הבטיחות בעבודה, ומטיל בפעם הראשונה, כאמור, אחריות ישירה על מזמין העבודות, וקובע סטנדרט פעולה חדש בתחום.
סטנדרט זה יוצר בסיס חוקי משמעותי להטלת אחריות משפטית – פלילית, אזרחית ומנהלית – על המזמין ועל נושאי משרה מטעמו במקרה של אי-עמידה בהוראות התקנות. יצוין בהקשר זה, כי כיום קיימת מגבלה על הטלת אמצעי אכיפה מנהליים על מזמיני עבודות, אך משרד העבודה כבר הודיע על כוונתו לשנות את החקיקה הרלוונטית, ובפרט את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, כך שניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים בשיעורים מוגדלים על מזמיני עבודות, במקרה של הפרת הוראות התקנות.
במקביל, גם הקבלנים נדרשים לקיום הוראות חדשות, וליצירת מערכי בקרה ודיווח שלא היו קיימים עד כה, באופן שמגדיל גם את החשיפה המשפטית שלהם.
מטבע הדברים, הרגולציה החדשה מגדילה את החשיפה של תאגידים ונושאי המשרה, במקרים של תאונות או הפרות של ההוראות החדשות. המשמעות המעשית היא שעל ידי נקיטת אמצעים פנים-ארגוניים להסדרת מערך הבטיחות, ניתן לצמצם משמעותית את הסיכון להתרחשות תאונות עבודה, להפחית את החשיפה המשפטית ולחזק את יכולתם של התאגיד ונושאי המשרה להוכיח כי פעלו באופן אחראי וסביר למניעת הפרות.
בכלל זה, אנו ממליצים לנקוט במספר צעדים חיוניים:
• מיפוי כלל הפרויקטים הקיימים, הצפויים להימשך לאחר יום 16.10.2026, וכן פרויקטים שנחתם בעניינם הסכם, אך צו תחילת העבודות צפוי לאחר מועד זה, ולבחון אילו מהפרויקטים יידרשו להתאמות עם כניסת התקנות לתוקף.
• בחינה ועדכון של הסכמי התקשרות עם קבלנים מבצעים כך שישקפו את דרישות התקנות, ובכלל זה את הקצאת המשאבים הנדרשת ליישום תכנית הבטיחות, מנגנוני הדיווח וחלוקת האחריות בין הצדדים.
• גיבוש נהלים פנימיים שירכזו את חובות הפיקוח של המזמין, לרבות כלל הטפסים הייעודיים לדיווחים שונים ויקבעו מנגנון לאישור תחילת עבודה.
• איתור וגיוס כוח אדם מקצועי ומוסמך לאיוש התפקידים הסטטוטוריים הנדרשים על פי דין לרבות מנהלי אתרים ובקרי בטיחות, בהתאם לסוג העבודות, תוך הגדרה ברורה של תחומי אחריות וממשקי העבודה שלהם.
• ריענון ועדכון של תוכניות הבטיחות בפרויקטים קיימים, על מנת להבטיח כי הן משקפות את דרישות התקנות ואת הסיכונים בפועל, באופן שיאפשר למזמין ולמבצע הבנייה לעמוד בחובותיהם החדשות.
• קיום הדרכות הן של העובדים והן של המנהלים על החובות במסגרת התיקון לתקנות, וקיום הדרכות באופן שוטף, על מנת להימנע מהפרות בתחום.
משרדנו מלווה חברות מענפים רבים במשק, לרבות בנייה, תשתיות, תעשייה ועוד, בהכנה לקראת כניסת התיקון לתוקף, כמו גם בייעוץ וליווי שוטף בתחום הבטיחות, בניית תכנית אכיפה וליווי ביישומה, בהליכים פליליים ומנהליים ועוד.
נשמח לעמוד לרשותכם, על מנת לסייע לחברה ולמנהליה להטמיע את הוראות דיני הבטיחות, לשפר את תרבות הציות בתאגיד, ובכך לצמצם את החשיפה המשפטית ולמנוע הפרות ותאונות.
