מהאג ועד לרשימה השחורה של האו"ם: לחץ משפטי ומסחרי הולך וגובר על חברות ישראליות

2 דקות קריאה

בשנה האחרונה אנו עדים להחרפה ממשית בלחצים המופעלים על חברות ישראליות הפועלות בזירה העסקית הבין-לאומית. המציאות הגיאו-פוליטית והתפתחויות בתחום משפט הבין-לאומי יצרו מציאות שבה חברות ישראליות נאלצות בעל כורחן להתמודד ביתר שאת עם שאלות וקשיים הנוגעים למשפט הבין-לאומי ועלולים להעמיד את פעילותן העסקית ואת המוניטין שלהן בסכנה.

חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין־לאומי לצדק מיולי 2024, בה נקבע כי הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון (ומזרח ירושלים) הפכה לבלתי-חוקית תחת המשפט הבין-לאומי, וכי מוטלת על מדינות העולם חובה שלא להכיר במצב זה ולא לסייע לקיומו, לא רק שנתנה רוח גבית משמעותית לקמפיין ה-BDS כנגד ישראל אלא גם הפכה את הסוגיה לכזו שתאגידים זרים, גופים פיננסיים בין-לאומיים, משקיעים, גורמי ציות ואחרים נדרשים לה יותר ויותר בבואם לבחון פעילות עסקית הקשורה לישראל. מספר הולך וגדל של חברות ישראליות מוצאות עצמן נשאלות בדבר פעילותן ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ואף רמת הגולן, וכך גם חברות-אם וחברות-בת של חברות אשר להן פעילות שכזו.
בהקשר זה מתעצם גם הסיכון הנשקף לחברות ישראליות ממסד הנתונים של נציבות זכויות האדם של האו"ם בדבר חברות הפועלות ביהודה ושומרון (המכונה גם "הרשימה השחורה"). מסד נתונים זה עודכן לאחרונה בשלהי 2025 ובימים אלה פועלת נציבות זכויות האדם של האו"ם להרחיבו. אף שאין לו תוקף משפטי מחייב, מסד הנתונים משמש עבור רבים כבסיס לבדיקות נאותות, להחלטות השקעה, לדרישות ציות, לפניות מצד בנקים וללחצים מצד שותפים מסחריים. היכללות בו עלולה להשפיע על נגישות לשווקים, על התקשרויות עם תאגידים בין-לאומיים, על יחסי בנק-לקוח, על תוכניות ביטוח, על מימון ועל נכונותם של צדדים שלישיים להיכנס לעסקאות או להמשיך בהן.
חברות ישראליות, בין אם קיבלו פניה מהאו"ם ובין אם לאו, עלולות אפוא לפגוש את השפעותיהם של מהלכים אלה בשורה של עניינים עסקיים, לרבות בהקשרי פיננסים, חוזים ומוניטין. כך, לדוגמא, מול בנקים, מבטחים ומשקיעים וכן בדרישות להצהרות, מצגים וסעיפי ביטול וסיום בהתקשרויות. כמו כן, העלאת הסוגיה במסגרת בדיקת נאותות או בוועדת השקעות עלולה לעכב עסקה, להביא לכדי דרישה לשנות תנאים מסחריים, לפגוע ביכולת להשתתף בפרויקטים ומכרזים וביכולת לגייס ואף לשמר הון, או להביא לנסיגה מההתקשרות.
השורה התחתונה ברורה: ההתפתחויות במערכה המשפטית הבין-לאומית נגד ישראל מחלחלות במהירות אל מערכות הציות, חדרי העסקאות ושולחנות המשא ומתן. במציאות זו נדרשות חברות ישראליות לא רק להבין את התמונה המשפטית הבין-לאומית, אלא גם לפעול באופן יזום כדי לנהל סיכונים ולהגן על המשך פעילותן העסקית.
למחלקת המשפט הבין-לאומי הפומבי במשרדנו מומחיות וניסיון רב בליווי חברות בסוגיות שכאלה, לרבות ניתוח הסיכונים המשפטיים, ייעוץ בדבר צמצום החשיפה וליווי ההתנהלות מול גורמים זרים. במסגרת זו רשמנו כבר הצלחות רבות ומשמעותיות שאפשרו ללקוחותינו להמשיך בפעילותם העסקית בלא הפרעה. נשמח לסייע גם לכם להיערך או לתת מענה נקודתי לפי הצורך.

עדכונים נוספים

עדכונים

רשות התחרות מפרסמת להערות הציבור טיוטות להארכת "פטורי סוג" מרכזיים, הכוללות צמצום של היקף הפטורים ביחס להסדרים מסוימים, בעיקר בכל הקשור להגנות "נמל מבטחים".

חדשות

מבזק המס למאי 2026 כאן! טיוטת תקנות חדשה: פיצויים מוגדלים לעסקים בגין נזק עקיף במבצע "שאגת הארי" – ארבעה מסלולי פיצוי חלופיים. בנוסף: טיוטת תקנות למס חברות מינימאלי בקבוצה רב-לאומית (Pillar Two) והבהרה משפטית על פטור ממע"מ בעסקות דיור להשכרה.

חדשות

בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את צו הארכת הפטנט על אליקוויס® בעקבות ביטול הפטנט בבריטניה ופתח את הדרך לכניסת אפיקסבן גנרי לשוק הישראלי.

Subscribe

Get the latest updates straight to your inbox

SHARE

Facebook
LinkedIn
WhatsApp
Email
Print